אדון עולם,

                                   הֲיֵשׁ-לַמָּטָר אָב; אוֹ מִי-הוֹלִיד אֶגְלֵי-טָל (איוב, ל״ח)

אֵיפֹה הָיִינוּ בְּיָסְדְּךָ אָרֶץ

כַּאֲשֶׁר נָטִיתָ עָלֶיהָ קַו;

כְּשֶׁבָּא עֲדֵי גְּבוּלוֹ הַקַּיִץ,

וּמֵרֶחֶם הֵגִיחַ סְתָו

 

הָפֵץ עָלִים עֲלֵי אֶרֶץ              

רַק אַתָּה אָב לַמָּטָר

רַק חֻקּוֹתֶיךָ לַשָּׁמַיִם

וְלָאָרֶץ – הַמִּשְׁטָר.

 

 

מה דרך הרוח (משל)

                                       כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה-דֶּרֶךְ הָרוּחַ (קהלת, י"א, ה')

 

בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת הַחֹרֶף, הָעֵץ אֵינוֹ גְָּּמוּר.

הַטֶּבַע מֵיטִיב לָדַעַת כָּל זֹאת, וּבְכָל זֹאת

דּוֹמֶה שֶׁדַּעַת הָעֵץ אֵינָהּ נְתוּנָה לִשְׂדֵה

הָרְאִיָּה שֶׁמֵּעֵבֶר לַחֹרֶף.

מָה אֹפֶן נְפִילַת הֶעָנָף,

מָה אֹפֶן שְׁפִיפוּת הֶעָנָן

יָעִידוּ עַל דֶּרֶךְ הָרוּחַ בְּעֵץ –     

הַדַּעַת נוֹתֶנֶת שֶׁהֶעָנָף הַשּׁוֹאֵף לְהִנָּשֵׂא

הוּא אוֹתוֹ עָנָף הָרוֹכֵן לְהִשְׁתּוֹפֵף.

מָה דֶּרֶךְ הָרוּחַ מֵעָנָף חָלָשׁ לְחָדָשׁ

וּמַה מָשַׁל בָּעֵץ –

 

אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַצִּיל אֶת חַיֵּינוּ

 

 

שיר הלֵּיל

 

מֵאָז שֶׁנִּשְׁטְפוּ הַשָּׁמַיִם אֶל קַו הַחוֹף שֶׁל הַנֶּפֶשׁ,

קָדְמָה לְשׁוֹן הַתּוֹרָה לְתוֹרַת הַלָּשׁוֹן

כְּמוֹ שֶׁבִּנְדֹד הַשֵּׁנָה קוֹדֶמֶת אַשְׁמֹרֶת שְׁנִיָּה לָרִאשׁוֹנָה.

כָּכָה – עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר

נִצָּבִים הַשָּׁמַיִם בֵּינִי לְבֵין סַכָּנָה

מִן הַחוּץ וּפְרִיעָה מִן הַפְּנִים. כָּךְ אֲנִי הוֹלֵךְ

לִישׁוֹן בַּלַּיְלָה, כָּךְ אֲנִי הוֹלֵךְ בַּבֹּקֶר

הַרְחֵק מִגְּבוּלוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַעֲמִיק

בְּלִי מֵשִׂים אֶל סוֹד הַפַּרְדֵּסִים.

אִם הַנֶּפֶשׁ כְּבוּלָה בַּאֲזִיקֵי לֵילָהּ, מֵאַיִן בָּא כֹּחִי

לִמְשֹׁל בְּרוּחִי וּבְקִנְיָנָהּ – אֵין לִי פְּרָטֵי זִהוּי 

אֲבָל חַיַּת הַטֶּרֶף הַקְּטֵנָה נִרְתַּעַת מִפְּנֵי

בָּא כֹּחִי. מִתְלַקֵּחַ בְּתוֹכִי

נָהָר, וַעֲרָפֶל מִתְעַרְסֵל סָבִיב;

בִּנְחִישׁוּת מִשְׁתַּלְשֵׁל הַלֵּיל מִן הָרָקִיעַ לָאָרֶץ הַשְּׁדוּדָה.

לַיְלָה-לַיְלָה אֲנִי מִתְיַצֵּב עַל הַגָּדָה. לֹעַ הַנָּהָר בְּמֵיטָבוֹ.

וְגַם הַלַּיְלָה

אַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לְעֶבְרִי הַשֵּׁנִי

אִם תָּבוֹא        

 

         

השתוקקות

      "אִלו יכולתי להשיג אותך כולך/ איך אפשר לי להשיג אותך כולך",  דליה רביקוביץ (השתדלות נוספת)

 

שְׁמַע אוֹתִי, אֵיךְ אֶשְׁתוֹקֵק

אֶת הַשְּׁקִיקָה הַזֹּאת לְךָ

הָאֹפֶק שֶׁתָּבוֹא מִמֶּנוּ הוּא הָאֹפֶק אֲשֶׁר בָּא מִמְּךָ

אַתָּה, שֶׁמַּשִּׁיב אֵלַי נֶפֶשׁ וּמַעֲלֶה עָלַי שֶׁמֶשׁ,

אֵין לִי חַיִּים בִּלְעָדֶיךָ וְאֵין לִי חַיִּים אִתְּךָ

מִזֶּה כָּל הַחַיִּים.

בּוֹא, מְבֹרָךְ שֶׁבַּבָּאִים

אֲנִי אֶשְׂמַח בִּרְאוֹתִי פָּנֶיךָ

אַתָּה, שֶׁאֵין לְךָ פָּנִים, אֵיךְ אֶפְשָׁר

לְהַשִּׂיג אוֹתְךָ מִכָּל הַשָּׁנִים

תִּתְיַחֵד אִתִּי אֲפִלּו שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם

אוֹ בַּלַּיְלָה אוֹ אֲפִלּוּ

כָּל הַלֵּילוֹת, כָּל הַיָּמִים

 

 

השתוקקות נוספת

 

כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בּוֹעֵר כַּתַּנּוּר

וְנִדְהָם כּוֹחִי הַמִּתְעוֹרֵר

לִפְתֹחַ מַנְעוּלֶיךָ, לֵב וּקְלִפָּה

כִּי קוֹרֵן עוֹר פָּנַי בִּהְיוֹתְךָ אִתִּי

וְסוֹדְךָ לִירֵאֶיךָ וְאַהֲבָתִי

אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה, רְחָבָה מִנִּי יָם

וּגְבוֹהָה מִסֻּלְמוֹת רְקִיעִים

וְאַף שֶׁנוֹתְרוּ מְחִצּוֹת שֶׁלֹּא קָרַעְתִּי

לְחַלֵּץ אוֹתְךָ אֲנִי רוֹצֶה, אֱלוֹהִים,

כְּתַפּוּחַ זָהָב מִמַּשְׂכִּיּוֹת כֶּסֶף

שֶׁרָחוֹק אַתָּה וְעָמֹק אַתָּה

מִכָּל מַעֲמַקֵי וּמִכָּל מֶרְחַקֵי    

אֲבָל הִנֵּה אֲנִי פֹּה עוֹמֵד עִמָּדְךָ

וְאִם תִּתְמַהְמֵהַּ – – –