יקוד
"אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ וּבְאֵיזוֹ דֶּרֶךְ וּמָתַי
אוּכַל לִפְרֹשׁ מִן הַשּׁוּרָה/ בְּלֵב מִדְבַּר פָּארָן"
(פארן, אריה סיון)
עִם בֹּקֶר נִצֶּתֶת שֶׁמֶשׁ וְדוֹמֶה
שֶׁהַמִּזְרָח עוֹלֶה בָּאֵשׁ. חוֹל מִתְנַעֵר מֵאָפֹרוֹ
בַּזָּהָב שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ; מִדְבָּר פּוֹשֵׁט
אֶת צַוָּארוֹ לַשָּׁמַיִם. וְנוֹצֵץ. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מְכַתְּרוֹת
שִׁרְיוֹנֵר. הוּא מְחַלֵּץ
אֶת עַצְמוֹתָיו: רִצּוּד שְׁרִירִים וְעוֹר
יַמְשִׁיךְ לִבְעֹר – מִדְבָּר: בְּנִיחוֹחַ שֶׁל גָּפְרִית
מִמִּזְרָח הוּא מְכֻתָּר. מִמַּאֲרָב מִצְרִי
טַנְק טוֹעֵן פָּגָז, נִרְתָּע אָחוֹר, רוֹעֵם.
בְּטַנְק שֵׁנִי הַשִּׁרְיוֹנֵר. וּבוֹעֲרִים שְׁנֵיהֶם
לְחַלֵּץ אֶת עַצְמוֹתָיו. רִצּוּד שְׁרִירִים. וְעוֹר
יַמְשִׁיךְ לִבְעֹר
הקיץ ההוא
קַיִץ 67 שָׁפַךְ נַהֲרָה עַל פְּנֵי הָאֲנָשִׁים;
לְךָ לֹא הֵבִיא תּוֹעֶלֶת בְּאֹפֶן מַמָּשִׁי.
מִמִּטַּת בֵּית הַחוֹלִים הִפְנֵיתָ פָּנֶיךָ לַחַלּוֹן
שֶׁמֶשׁ קַיִץ רָחֲצָה אֶת הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת.
בְּחָמֵשׁ דְּרָכִים צִנַּנְתָּ אֶת גּוּפְךָ:
בְּעִפְעוּף. בִּנְשִׁיפָה. בְּרֶטֶט נְחִירַיִם.
בְּנִיעַ גּוּף קַל. בְּתַחֲנוּן: אֲוִיר, אֲוִיר
כָּל לַיְלָה
אֵשׁ לָהֲטָה. לְאִטָּהּ הִטְּתָה
אֶת לַהֲבוֹתֶיהָ מִמְּךָ וְאֵלֶיךָ
כָּל הַקַּיִץ הֵדֵי צָהֳלוֹת. בַּלֵּילוֹת
נָהַמְתָּ. אִלּוּ קַמְתָּ,
הָיִיתָ קוֹפֵץ
אֶת אֶגְרוֹפֶיךָ בְּלֹבֶן הַתַּחְבֹּשֶׁת
וְחוֹבֵט בִּבְשַׂר הַחֹשֶׁךְ
אוויר
אַבָּא בַּבַּיִת וְאִמָּא גַּם וַאֲנִי נִגַּשׁ לַדֶּלֶת לִבְדֹּק מִי בַּדֶּלֶת וּפוֹתֵחַ וְנִשְׁאָל אִם אַבָּא בַּבַּיִת וַאֲנִי מֵשִׁיב שֶׁאַבָּא בְּשִׁרְיוֹן וַאֲנִי נִשְׁאָל אִם אִמָּא בַּבַּיִת וַאֲנִי מֵשִׁיב שֶׁאִמָּא בְּהֵרָיוֹן וַאֲנִי נִשְׁאָל אִם הַכֹּל בְּסֵדֶר וַאֲנִי מֵשִׁיב שֶׁהַכֹּל שָׁבִיר וַאֲנִי נִשְׁאָל אִם יֵשׁ אוֹר בַּבַּיִת וַאֲנִי מֵשִׁיב שֶׁיֵּשׁ אֲוִיר וַאֲנִי נִשְׁאָל אִם אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס וַאֲנִי מֵשִׁיב שֶׁאֵין לְאָן לְהִכָּנֵס (הַסָּלוֹן בְּשִׁמָּמוֹן הַמִּטְבָּח עֲזוּבָה נֶעְקֶרֶת) וַאֲנִי אוֹמֵר לַשִּׁרְיוֹנֵר בַּפֶּתַח הַכֵּר אֶת הַבַּיִת כָּאן אַתָּה יוֹשֵׁב עַל כֻּרְסָה נֶעֱקָד הִנֵּה הַכַּד וַחֲרָסָיו וְאֵין דֶּלֶת וְאַתָּה אֵינְךָ בַּדֶּלֶת
20 בדצמבר 2020, ירושלים.