שמונה שירים, יהונדב פרלמן

שירים מתוך ארבעת ספריו עד כה
19/05/2013 17:34:57

*

 

אַבָּא מְרַחֵף בַּשָּׁמַיִם

מְחוֹלֵל וַלְס עִם אֶתְנַחְתָּא

רוֹקֵד טַנְגּוֹ עִם זָקֵף קָטֹן

וְנִצְמָד בִּסְלוֹאוֹ  חֲרִישִׁי וְסוֹאֵן

לְסוֹף פְּסוּק

 

אַבָּא בַּשָׁמַיִם מִסְתַּכֵּל

קַרְנֵי פָּרָה מֵעַל רֹאשׁוֹ

עוֹלֶה בְּסֻלָּם שְׁקוּף

כְּפִיסָיו הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁל

"וַיִתְמַהְמָהּ"

 

 

 

שבת יורדת על העיר חיפה

 

שַׁבָּת יוֹרֶדֶת עַל הָעִיר חֵיפָה

כְּמוֹ טִפַּת מַיִם עַל אֲדָמָה לַחָה

כָּךְ אֲנִי נִמְהָל בְּעוֹלַם

 

גּוּפִי  מִתְמוֹסֵס לְתוֹךְ  מִקְשַׁת  אֱלֹהִים

אֶת צְלִילֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי

לָעוֹלָם הַבָּא.

 

לָמָּה קוֹרֵעַ הָעוֹרֵב אֶת גְּרוֹנוֹ בִּזְמַן שֶׁהָרוּחַ

גְּבִישׁ הָעוֹלָם מִתְאַחֶה בַּשְּׁקִיעָה

וְלֹא יַפְתִּיעוּהוּ מַעֲשַׁי

 

בּוֹלְעָן שָׁחֹר מְחוֹלֵל בְּתוֹכִי מָחוֹל

אָיֹם וְנִפְלָא אִם הָיָה לִי פֶּתֶק לָבָן

הָיִיתִי מְנִיפוֹ אֶל עָל

 

יָרֹק וְעוֹד יָרֹק וְשׁוּב יָרֹק וּנְשִׁימָה

וְרוּחַ צִפּוֹר וְכֶלֶב וְאוֹפַנּוֹעַ וְיֶלֶד בּוֹכֶה

וְקֹר וְקָרִיר וְחוּט דַּקִּיק וְשׁוּב

 

טִפָּה

 

 

 

*

 

בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בַּבֹּקֶר

מִתַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס

בְּמוֹרַד כְּבִישׁ הָאַסְפַלְט

הֶחָשׂוּף הַמַּבְהִיק

טוֹפְפוֹת עַל עֲקֵבִים דַּקִּים

אֲרוּזוֹת בְּגוּף דַּק

וּמַלְבּוּשִׁים  הֲדוּקִים

זַבָּנִיּוֹת הַגְּרַנְד קֶנְיוֹן

שֶׁאֵין לָהֶן מְנַחֵם

 

 

 

מכוש אלם

 

מַצַּב כְּתִיבָה חָצַב

מָקוׂם בָּאֶבֶן

לְמַצַּב תְּפִלָּה

 

מַצַּב תְּפִלָּה הִנִּיחַ

הַמַּכּוֹשׁ


נוֹתַר מַכּוֹשׁ אִלֵּם

 

בְּעוֹד מַצַּב תְּפִלָּה
מַמְשִׁיךְ וּמִתְרוֹנֵ
ן

 

 

 

על סיפון האונייה הנוטה לשקוע

 

אֲנִי אָדָם לְלֹא מָקוֹם

אָדָם שֶׁנּוֹף הֻלַּדְתּוֹ

מְסָרֵס אוֹתוֹ יוֹם יוֹם.

אָדָם שֶׁנּוֹף חַיָּיו מְסָרֵס

אוֹתוֹ שָׁעָה שָׁעָה.

כָּלוּא בֵּין הָעוֹלָמוֹת

בְּפּוּרְגָטוֹרְיוּם יְהוּדִי.          

 

מִסְכֵּנִים הַגֶּרְמָנִים, הַוִּיזִיגוֹתִים. הִתְבַּלְבְּלוּ.

חָשְׁבוּ סַבָּא בֶּנוֹ  רַטִיאַרְיוֹס

"נַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַקְּרֶמָטוֹרְיוּם יִשְׁלֹף

קִלְּשׁוֹן. יִלָּחֵם בְּגַז צִיקְלוֹן בֶּה".           

טָעוּ. טָעוּת. טְעִיתֶם.

לֹא שָׁלַף קִלְּשׁוֹן סַבָּא בֶּנוֹ

הֶעֱדִיף לַעֲמֹד עִם קִלְּשׁוֹן מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב

לְשַׂחֵק אֶת תַּפְקִיד הַיְּהוּדִי.

 

בַּעֲבוּר זֶה אֲנִי כּוֹתֵב מִלִּים כְּדָרְבָּנוֹת

נוֹעֵץ לְעַצְמִי עָקֵב בַּמֹּתֶן. מְדַרְבֵּן. מְדַבְּרֵן.

לֹא זָז לְשׁוּם מָקוֹם. כָּלוּא בְּפּוּרְגָטוֹרְיוּם בֵּין הָעוֹלָמוֹת.           

עַל צַוָּארִי תִּלְיוֹן מִבֵּית אִמָּא.

תִּלְיוֹן בְּלִי תְּמוּנָה.

תִּלְיוֹן רְשִׁימָה.

מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים הַטְּבוּעִים שֶׁנּוֹתְרוּ בְּבֶטֶן הַפַּטְרִיָה.

 

בְּכָל רֶגַע מִצְטַלְּבוֹת בִּי רְשִׁימַת הַמֵּתִים הַתְּלוּיָה עַל קִיר מַחֲנֵה הַפְּלִיטִים בְּעַתְלִית

וְהָאֶצְבָּעוֹת הַנִּשְׁבָּרוֹת הַנֶּאֱחָזוֹת בַּסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן לְצַד טְרוּדָה כְּהַאן.

נֶצַח הַתְּלִיָּה עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה הַנּוֹטָה לִשְׁקֹעַ.

 

 

 

פסיק רישיה

 

בָּא הַבֹּקֶר שָׁכַבְתִּי בַּמַּטֶּה וְהִסְתַּכַּלְתִּי בַּפַּרְצוּף

הַהוּא מֵהַתִּקְרָה זֶה שֶׁמִּתְחַלֵּף וְזֶה שֶׁמִּתְקַלֵּף

וְהָיוּ שָׁם הַמַּיִם וּמִסָּבִיב צָוְחוּ הַשֵּׁדִים

פְּסִיק רֵישֵׁיה יְהוֹנָדָב

דִּמְיַנְתִּי  חַיָּה תַּלְמוּדִית

חַסְרַת מַסָּה פָּנִים וְיָדַיִם לִוְיָתָן לָבָן

שֶׁמִּתְפַּתֵּל בְּטוֹפּוֹגְרַפְיַת הַהִיסְטוֹרְיָה

מַפַּת הַתַּבְלִיט שֶׁלִּי כְּבָר הֵחֵלָּה לְהִטַּשְׁטֵשׁ אֲבָל

לַלִּוְיָתָן הַלָּבָן עוֹד הָיָה דַּי זְמַן הוּא הִתְפַּתֵּל

לוֹ בְּנוֹחִיּוּת - בְּעוֹנֶג - הָיִיתִי אוֹמֵר

עָמַדְתִּי מוּלוֹ עִם הַקִּלְשׁוֹן "אֲנִיּוּת גַּלְמוּדָה"

וְסֵרַבְתִּי לִנְעֹץ וּמִסָּבִיב הָיוּ הַמְּזַמְּרִים מְזַמְּרִים

פְּסִיק רֵישֵׁיה יְהוֹנָדָב פְּסִיק רֵישֵׁיה

הָיָה לִי קַר

 

 

 

אם למנות את מרכיבי זר הפרחים

 

אִם לִמְנוֹת  אֶת מַרְכִּיבֵי

זֵר הַפְּרָחִים

שֶׁהֵבֵאתִי לְאִשְׁתִּי בְּעֶרֶב

יוֹם שִׁשִּׁי

הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ

 

חָמֵשׁ חַמָּנִיּוֹת

שְׁתֵּי גְּלַדְיוֹלוֹת צְהֻבּוֹת

לִילְיוּם  אֶחָד

וְגִבְעוֹלַיִם  פִּרְחֵי-בָּר

קְטַנִּים וּלְבָנִים

 

עֲלֵי הַחַמָּנִיּוֹת

גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים

מוֹסִיפִים נֹפֶךְ ג'וּנְגֶּל

לְרַגְלֵי הַפְלָמֶנְקוֹ

שֶׁל הַגְּלַדְיוֹלוֹת

 

נְחַשׁ הַלִּילְיוּם

מִתְפַּתֵּל - עֲקַלְּתוֹנִי

כְּלַפֵּי מַעְלָה גְּבְיעֵי

שְׂפָתָיו לוֹבְשִׁים כָּתֹם

עַז לְהַזְכִּיר לָנוּ

שֶׁלֹּא הַכֹּל צָהֹב

 

 

 

אמא'לה

 

אִמָּאלֶ'ה

אַתְּ לֹא זְאֵבָה

אַתְּ קוֹף גָּדוֹל שֶׁנּוֹשֵׂא אוֹתִי

תָּלוּי בִּסְמַרְטִיטוּל  מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

מַנִּיחַ  אוֹתִי מִצַּבָּר לְצַבָּר

אֶת כָּל כָּךְ גְּבוֹהָה שָׁם לְמַעְלָה

אַתְּ לֹא רוֹאָה אֵיךְ הַתַּחַת

שֶׁלִּי מְדַמֵּם אֵיךְ אֲנִי טוֹמֵן

בָּאֲדָמָה זְרָעִים שֶׁל זֶרַע

וְדָם

אֵיךְ הַכֹּל

נוֹבֵט מֵאֲחוֹרַי

נוֹבֵט וְקָמֵל

אֵיךְ הַצְּעָדִים שֶׁלִּי

מַשְׁחִירִים עִם הַזְּמַן

 


מכתב חדש
3 מכתבים ב-3 דיונים ל-"שמונה שירים, יהונדב פרלמן":
מי יתנני שירה כל בוקר...
דוד שמול
20/05/2013 08:50:32
איזו התרגשות!
דן אלבו
23/05/2013 08:00:56
אין לי מילים
רוחה שפירא
01/06/2013 18:51:06