​

יוהנס ברהמס חיבר ארבע סימפוניות, ובכל אחת מהן, כנהוג, ארבעה פרקים. מחזור השירים שלפניכם הוא הצדעה עברית לסימפוניות הפאר הללו ולמחברן. יש בו ארבעה שירים ובכל שיר ארבעה בתים - כל בית כנגד הפרק התואם מן הסימפוניות.

הקשרים בין הבתים למוזיקה של הפרקים שונים ומשונים. לעיתים הקשר הוא על דרך האסוציאציה הפרועה, הדרש, הרמז או הסוד. אך לעיתים קרובות קטעים מן השיר כתובים על פי מוטיבים מוזיקליים מן הסימפוניות, או רומזים להם ישירות. מקומות אלה מצוינים בקישוריות היפר-טקסט השולחות את הקורא המתעניין אל נקודות תואמות ביצירה המוזיקלית. הבתים והשירים מצטרפים למהלך גדול אחד, שקשריו עם הסימפוניות הם פרי דמיונו החופשי של הכותב.

מחזור שירים זה ממשיך את קודמו, שנכתב על פי עקרונות דומים, ואשר הוקדש לתשע הסימפוניות של בטהובן. הוא פורסם בכתב העת 'דחק', ומופיע גם כאן.

 

הסימפוניה הראשונה

בְּרַעַם סַפִּירִים,

בְּרַעַם סֻלָּמוֹת,

בְּרַעַם סַנְוֵרִים

קוֹרְעִים קוּרֵי גּוֹרָל,

 

וּמֶרְחַבְיָהּ קוֹרֵעַ חֶנֶק חֲגוֹרָה.

אַךְ אֵיזוֹ מִין שַׁלְוָה תִּכּוֹן בַּנֶּפֶשׁ,

לְאֵיזוֹ רוּחַ תִּמָּצֵא קוֹרָה,

אִם רוּחַ אֱלוֹהִים עַל פְּנֵי מֵימֵינוּ מְרַחֶפֶת

וּמְגוֹרָהּ עַל פְּנֵי הָרֹגַע כְּגוֹרָל – 

 

הֲנוּכַל

הֲנוּכַל

הֲנוּכַל לְהַשְׁלִים בֵּין הַיֹּפִי

 

הַדּוֹאֶה עַל עַרְסַל הַקּוּרִים מִן הַזְּבוּל

וּשְׁקוּפוֹת כְּנָפוֹתָיו וְרַגְלָיו רַגְלֵי זְבוּב,

לְבֵין פַּחַד הַחֹפֶשׁ

וְרֶשֶׁף הַחֹשֶׁךְ –

לְהַשְׁלִים בֵּין שְׁלָשְׁתָּם, וְשָׁם עַל הַגְּבוּל

לָשִׁיר הוֹדָיָה לָאֹשֶׁר?

 

 

הסימפוניה השנייה

 

בְּרָא מָסֹרֶת בַּר מְסֹעֶרֶת,

בְּרַק שִׁרְיוֹנִים לְטֹשׁ,

כָּפְרֵהוּ בְּטִיט.

קְרַב הַמַּיְמָה. שָׁם, עַל פִּי עֶרֶשׂ,

רַךְ מִתְעוֹלֵל הַמַּנְעוּל לֶעָתִיד.

 

אַל תִּתְחַנֵּף אֵלָיו

אַל תִּכָּנֵף אֵלָיו

אַל תִּתְאַנֵּף עָלָיו

עוֹד לֹא.

אַל תְּאַמֵּן אוֹתוֹ

אַל תְּשַׁמֵּן אוֹתוֹ

אַל תְּזַמֵּן אוֹתוֹ

עוֹד.

 

דֶּלֶת נִנְעֶלֶת

אֶל מוּל מִלּוֹן אִלֵּם.

יֶלֶד תּוֹחֶלֶת

אֶת אֲלֻמּוֹת חֲלוֹמוֹתָיו אוֹלֵם.

 

עַד שֶׁהַיֶּלֶד יִשְׁבֹּר הַמַּנְעוּל,

עַד שֶׁשִּׁבְעִים וּשְׁמוֹנִים יִמָּנוּ,

עַד שֶׁהַטִּיט יְדַבֵּר בָּךְ סָרָה

וְתֵעָנֶה מִנְּהַסְעָרָה.

 

 

הסימפוניה השלישית

 

בְּרַעַמְסֵס סֻכֹּת. וּבְסֻכֹּת פִּי הַחִירֹת.

בְּעוֹד פִּי הַחִירֹת – אַתָּה בְּרִמֹּן פָּרֶץ.

בְּרִמֹּן פֶּרֶץ כְּבָר מִתְקָה. מִתְקָה – בְּמֹסֵרוֹת.

בְּמֹסֵרוֹת אַתָּה כְּבָר בַּכְּנִיסָה לָאָרֶץ.

וְעַל מִפְתַּן הָאָרֶץ תְּהַסֵּס:

אַתָּה שֵׁנִית בְּרַעַמְסֵס.

 

סַע לְהַר שָׁפֶר. סַע לְמַקְהֵלֹת.

הַסִּיבוּב אֵינוֹ שָׁטוּחַ אֶלָּא דֶּרֶךְ לַעֲלוֹת.

וְרֹאשְׁךָ נִמְצָא כָּרֶגַע

בֶּחָוָק שֶׁבּוֹ רַגְלֶיךָ

כְּבָר מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם תְּהַלֵּכְנָה.

 

לִפְעָמִים בַּמַּרְאָה

תַּחֲנֶה בְּמָרָה

וְתִסַּע חֲרָדָה עַד עַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה,

וּמִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים,

וְתָשׁוּב אֶל שִׁבְעִים בְּנֵי תְּמָרָה.

 

סַע, סַע, סַע בְּהוֹרָאָה,

סַע בְּדָפְקָה, סַע בְּהֹר הָהָר.

אִם תַּחֲנֶה מִתַּחַת, תַּעֲלֶה מִגְדֹּל –

סֹב מִדְבַּר סִינַי וּמֹץ מִגְדּוֹ.

 

 

הסימפוניה הרביעית

 

בְּרַם: שֶׂה.

וָאֵשׁ.

בְּרַם: סְנֶה.

וָנֵס.

בְּרַם: שִׂיחַ סוֹד.

בְּרַם: רָם.

וָהוֹד.

 

בְּרַם: עַם

בַּמִּדְבָּר.

וְאַתָּה נִשְׁבָּר בָּהָר.

 

עַם עֶבֶד הַוּוֹת.

עַם כֶּבֶד עָווֹן.

עַם כֶּבֶשׂ עָבוֹת.

שֵׁבֶט טְלָאֵי לְבַדְּךָ וּתְלָאָה בִּלְבָבוֹ.

 

עֲלֵה. עֲלֵה.

לֵךְ יְחִידִי וְהַשְׁקֵף מֵרָחוֹק עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן.

שׁוּר לְאָחוֹר.

הַר עֲבָרֶיךָ נִפְרָס לְעֵינֶיךָ רָחוֹק.

וְלֵךְ לְךָ

לֵךְ לְךָ

כְּהִצְטַוּוֹת אַבְרָהָם סַב סָבוֹ שֶׁל סָבְךָ,

דֶּרֶךְ עֲנַן עֲרָפֶל וְשָׂרָף וּשְׂבָכָה,

לֵךְ לְךָ

דֶּרֶךְ עֵינוֹת וּמֵימֵי חָרָבָה וְאַמּוֹת וְסִפִּים,

דֶּרֶךְ גּוֹרָל וְסַנְוֵר וְסֻלָּם עַד לִבְנַת הַסַּפִּיר.