בהשראת דפיו האחרונים [1] של אוריאל אַקוסטה, שמת על אי קידוש השם, אמסטרדם, אפריל 1640
1. ריב המלאכים
"שמי בפורטוגל בתור נוצרי היה גבריאל אַקוסטה, ובקרב היהודים, הייתי מכונה בשינוי קטן – אוריאל."
סביב גבריאל אקוסטה התאגדו ארבעת המלאכים לקריאת שמע על המיטה.
מימינו נעמד מיכאל, משמאלו גבריאל, מלפניו אוריאל ומאחוריו רפאל.
הם סוככו על יצועו בכנפיהם הזוהרות כאילו היה ארון הקודש והוא לוחות הברית הנחים בתוכו – הלוחות השבורים – שכן היה שבור, שבור וחצוי בין פורטוגל לאמסטרדם, רומא וירושלים, בין אביו ואמו, נצרות ויהדות, אמונה וספק, פחד ותקווה.
אך הפעם נחצו ונחלקו ביניהם המלאכים.
אמר גבריאל: האיש קרוי על שמי ועל כן אני אמור לעמוד לנגד עיניו תמיד ולא אוריאל.
אמר אוריאל: זהו הסדר שנקבע לנו מלמעלה. כך אני עומדים בכל קריאת שמע על המיטה.
עמד גבריאל על שלו ועל מה שלא שלו והשניים התכתשו והתקוטטו כמו שני ילדים קטנים.
מרוב המולה התעורר האיש וחשב שהוא נישא על מרכבת המלאכים כמו יחזקאל.
משהתעשת מעט והתבהרה מחשבתו סבר שהוא חולם ושאל על מה כל המהומה.
אמר גבריאל: קרוי אתה על שמי ועל כן אמור אני לעמוד לנגד עיניך תמיד ולא אוריאל.
אמר אוריאל: זהו הסדר שנקבע לנו מלמעלה. כך אנו עומדים בכל קריאת שמע על המיטה.
השיב האיש: לכם אסור לשנות דבר בלי רשות האל. לי מותר.
ואמנם עם אור ראשון שינה את את שמו לאוריאל:
אוריאל אַקוסטה
אלא שמאז, עמד גבריאל על דמו...
2. השער לגיהינום
נִכְנַס אוּרִיאֵל מִבֵּית הַכְּנֶסֶת
לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם!
לָעַמּוּד הִצְמִידוּהוּ לֹא חַזַּן
קָרְבָּן עָקְדוּ לֹא אָמְרוּ
נִכְנַס אוּרִיאֵל מִבֵּית הַכְּנֶסֶת
לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם!
יָדָיו קָשְׁרוּ לֹא תְּפִלִּין
פְּצָעָיו פָּתְחוּ לֹא סְפָרִים
נִכְנַס אוּרִיאֵל מִבֵּית הַכְּנֶסֶת
לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם!
עוֹרוֹ הִפְשִׁיטוֹ לֹא טַלִּית
מַלְקוֹת סָפְרוּ לֹא מִנְיָן
נִכְנַס אוּרִיאֵל מִבֵּית הַכְּנֶסֶת
לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם!
לְמִצְחָם אוֹת קַיִן לֹא טוֹטֶפֶת
בּוּז קָרְאוּ לֹא אָמֵן
נִכְנַס אוּרִיאֵל מִבֵּית הַכְּנֶסֶת
לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם!
נָעֲצוּ אֶצְבָּעָם בּוֹ לֹא בַּמְּגִלָּה
יָשְׁבוּ בְּחֵטְא לֹא בְּחֵית
נִכְנַס אוּרִיאֵל מִבֵּית הַכְּנֶסֶת
לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם!
גַּבּוֹ הָפְכוּ לָאַסְקֻפָּה הַנִּדְרֶסֶת
וְאַגַּב רְמִיסָתָם שְׁאֵרִית כְּבוֹדוֹ
יָצְאוּ הַמִּתְפַּלְּלִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת
לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם!
3. טרנספיגורציה
"אז יקראו לפניי כתב, שבו הטילו עליי לבוא לבית הכנסת עטוף בלבוש אבלים ונר של שעווה שחורה בידי..."
הֵן לֹא יְדַעְתֶּם,
הָאֶחָד
שֶׁאַרְגָּמָן לְגוּפוֹ
עֲטִיתֶם
וְזֵר קוֹצִים לְרֹאשׁוֹ
נְתַתֶּם
לְמֶלֶךְ עוֹלַמְכֶם
קָם וְהָיָה!
וְהָאֶחָד
שֶׁשְּׁחֹרִים לְגוּפוֹ
עֲטִיתֶם
וְנֵר זִכָּרוֹן בְּיָדוֹ
נְתַתֶּם
לְאַסְפַן נִשְׁמוֹתֵיכֶם
קָם וְנִהְיָה!
אָבִי,
אַל תִּסְלַח לָהֶם,
כִּי הִנָּם
יוֹדְעִים מָה הֵם
עוֹשִׂים!
*