​

 

המבקר

 

סָכְרוּ צִפֳּרִים מַקּוֹרָן

הַקָּמָה יָבְשָׁה

טָרְפָה אֶת הַמֹּחַ דְּאָגָה

הַלֵּב נִתְכַּסָּה וִילוֹן עָכוּר,

הוּא לֹא בָּא.

לְמָחֳרָת

הִרְקִיעָה שֶׁמֶשׁ בֵּין עָבִים

הֻתְּרוּ סְפֵקוֹת

נִדְחֲקוּ טְרָדוֹת

וּכְמוֹ מִתּוֹךְ אֵד

נִתְבַּהֲרָה מוּלִי לְרֶגַע

דְּמוּתוֹ,

הוּא בָּא.

 

אַחַר כַּךְ כִּסָּה עֲנַן הַדְּבָרִים

אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ.

 

שׁוּב רַב הָאַיִן

למחרת הכול היה שחור

שֶׁקֶט צָרַח בָּאֲוִיר וְזַחֲלֵי עָשָׁן דָּהֲרוּ בַּעֲקֵבָיו

אֹרֶן הִתְפּוֹצֵץ בְּמַעֲלֵה הַוָּאדִי

וְאֵשׁ שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת גְּבוּלוֹת קָרְבָה לִטְרֹף.

אֵימַת עָבָר צָפָה.

 

הִיא הִרְטִיבָה בְּצִנּוֹר אֶת הַיָּרֹק, מַאֲמִינָה שֶׁתַּצִּיל.

אָמַרְתִּי: נַעֲלִי נְעָלַיִךְ וּבִרְחִי

וְחָטַפְתִּי אֶת הַמַּחְשֵׁב.

 

הַכְּבִישִׁים הָיוּ חֲסוּמִים,

נָהַרְנוּ עִם בְּהוּלֵי הָאֵשׁ בָּרְחוֹבוֹת.

עָשָׁן הָיָה בַּכֹּל וְלִבַּת הַשֶּׁמֶשׁ דָּהֲתָה,

בְּגָרוֹן שָׁתוּק שָׁאַלְתִּי לְאָן.

 

שַׁבְתִּי אֶל הַבַּיִת.

 

כְּבָר הָיְתָה בַּדֶּלֶת הָאֵשׁ, מְלַחְשֶׁשֶׁת כְּנָחָשׁ

גִּצֶּיהָ מַתִּיזִים זַרְעֵי חֻרְבָּן.

נֶהֱדַפְתִּי מֵעֹצֶם חֻמָּהּ.

אָמְרָה: הַבַּיִת יִשָּׂרֵף וְאָנָה נָבוֹא.

 

כִּפְלִיטִים הָיִינוּ בַּחוּצוֹת

סִירֶנוֹת הָיוּ מַטָּה וּמְטוֹסִים מֵעַל

הַכֹּל דָּמְעוּ וְכִסּוּ פְּנֵיהֶם

וְאֵימַת נָסִים דָּאֲתָה בָּאֲוִיר.

 

כְּמַעֲשֵׂה רְדוּפִים בָּאנוּ אֶל מַחֲסֵה הָעִירִיָּה

וְהִשְׁקוּ וְרָשְׁמוּ בִּרְשִׁימוֹת.

בַּחֲצוֹת הָלַכְתִּי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בַּיִת 

וְהָיוּ הַדְּרָכִים שׁוֹמֵמוֹת.

צִלְלֵי כַּבָּאִים וְשׁוֹטְרִים מְרוּטֵי אֵשׁ

נָעוּ מוּל לֶהָבוֹת דּוֹעֲכוֹת

וְרֵיחַ קֵץ וְרֵיקָנוּת צָבַע אֶת הַחֹשֶׁךְ.

  

בְּבוֹאִי,

אֲנָחָה חֲרוּכָה נִתְמַלְּטָה מִגְּרוֹנִי

בִּרְאוֹתִי כִּי שָׂרַד הַבַּיִת.

הֵשַׁבְתִּי אֶת הַמַּחְשֵׁב אֶל חוּטָיו

וְאֶת הַקְּלַסֶּרִים לִנְדָנָם.

 

לַמָּחֳרָת נֶאֶסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

לִרְאוֹת אֵיךְ רוּחַ טֶרֶם חֹרֶף

הִכְנִיעָה אָדָם וּפָעֳלוֹ.

צִפֳּרִים קִפְּצוּ עַל שִׁלְדֵי הַפֶּחָם.

עַלְמָה הֵבִיאָה נֶטַע תַּפּוּז 

וְהַתִּקְוָה הַיְרֻקָּה שָׁבָה לְרֶגַע

אֶל נַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁנֶּעֶכְרוּ בָּאֵשׁ.

                

 

טרם כבתה האש

 

עוֹד זוֹהֲרִים בִּי רְמָצִים

וְשִׁלְדֵי עֵצִים מְפֻחָמִים דָּרִים בְּתוֹכִי

צִנּוֹרוֹת טִפְטוּף שֶׁהֻתְּכוּ זוֹחֲלִים כְּתוֹלָעִים שְׁחֹרוֹת

מַיִם שֶׁנִּשְׁפְּכוּ מִשָּׁמַיִם כּוֹעֲסִים שָׁטְפוּ מְעַט מֵהָאֵפֶר

הַשַּׁעַר שֶׁכֻּסָּה בְּגִלְדֵי עוֹר מִתְקַלְּפִים חָזַר וְהוֹרִיק

נִתְחַדְּשָׁה הַגָּדֵר שֶׁהִרְחִיקָה אֶת סוּלְטָנֵי הַבָּר

 

וְרָדִים שֶׁנִּתְקָרְחוּ כְּמוֹ אַחֲרֵי כִּימוֹ נִתְכַּסּוּ עָלִים

נַרְקִיסִים פָּרְחוּ וַעֲלֵי כַּלָּנִיּוֹת הוֹרִיקוּ

בִּכְלִיל הַחֹרֶשׁ לֹא נָגְעָה הָאֵשׁ, אוֹמְרִים זְדוֹן אָדָם בָּהּ,

אֶת שַׁלַּכְתּוֹ קָטְעָה וְנִשְׁאֲרוּ עָלָיו אֲפוּיִים

נִתְגָּעֲשָׁה בִּקְצוֹתָיו וּבְלִבִּי פְּרִיחַת אָבִיב וְרֻדָּה

צוּפִיּוֹת טוּרְקִיז מְצַוְּחוֹת  

כְּאוֹמְרוֹת: מַשִּׁיבָה הָאֲדָמָה חַיִּים בַּשָּׂרוּף.

 

 

תקווה

 

אָז מָה אַתָּה שָׁבוּעַ

חִוֵּר, רוֹטֵט, טוֹרֵחַ

לֹא זוֹהֵר אַף לֹא פּוֹרֵחַ

מַטְבְּעוֹת שֶׁל חֹל

חוֹפֵר, נוֹשֵׁף, חוֹשֵׂף,

מִיָּד סְגוּרָה אוֹתָן אוֹסֵף

מַפְרִיד הָאָב מִילָדָיו

כַּהֵלֶךְ הַמַּרְחִיק אֶל נְדוּדָיו

אוּלַי הַשָּׁבוּעַ יִתְקַצֵּר

אוּלַי בַּמַּחֲצִית לְפֶתַע יֵעָצֵּר

אֶל הַמָּתוֹק שֶׁבְּקִצּוֹ עוֹרֵג

מִתּוֹךְ סוֹפוֹ אוּלַי תִּפְרַח מַלְכָּה

 

כְּבָר שִׁשִּׁי, בַּמַּדְרֵגוֹת עוֹלָה

כְּמֶשִׁי מִצְעָדָהּ, עָנֹג קוֹלָהּ

הִנֵּה הִיא כָּאן

בּוֹרְקוֹת עֵינֶיהָ עוֹרָהּ לָבָן

לְבוּשָׁהּ מַלְכוּת

יוֹם שֶׁל חֶסֶד בָּא

מָחָר כְּבָר חֹל

אָז מָה אַתָּה שָׁבוּעַ בְּלִי שַׁבָּת

 

 

מצבה

 

כְּמוֹ כְּלֵי שָׁח פְּזוּרִים בְּעֶמְדַּת סִיּוּם

נוֹתְרוּ שִׁלְדֵי עֵצִים שְׂרוּפִים בַּגִּנָּה,

בִּקַּשְׁתִּי לִכְרֹת אוֹתָם,

הֵשִׁיבָה שֶׁתַּחְשֹׁב.

מִקֵּץ יָמִים הִסְכִּימָה

וְרַק אֶת הַגָּבוֹהַּ בִּקְּשָׁה שֶׁאֶשְׁמֹר

שֶׁיְּהֵא אַנְדַּרְטָה לָאֵשׁ שֶׁחָרְכָה לִבּוֹתֵינוּ.

בַּבֹּקֶר כְּמוֹ בְּקָטָלוֹג לְצִפֳּרֵי אַרְצֵנוּ

הִתְקַבְּצוּ צִפֳּרִים מְזַמְּרוֹת

עַל יָדָיו שֶׁל הַדַּחְלִיל הַשָּׁחֹר.

 

 

החיים אמרו

 

וְגֶשֶׁם זָחַל מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ

וְהָיָה אָפֹר מֵעַל וּשְׁחֹרָה הָאֲדָמָה

עוֹרְבִים דִּלְּגוּ מֵעֵץ שָׁחֹר לְאָפֹר

כְּמוֹ קָרְאוּ שֶׁתַּם הַכֹּל                   

וְנוֹתְרָה בִּי בּוֹעֶרֶת הַשְּׂרֵפָה.

מִן הָאֹרֶן שֶׁנִּצְבַּע שָׁחֹר בְּלַהַט הָאֵשׁ

צָרְחוּ יַרְקוֹנִים וְעַלְוִיּוֹת 

כְּמוֹ הָיָה אָבִיב

וּפֵשֶׁר הַדְּבָרִים לֹא הֵבַנְתִּי,

נִבְטֵי חֹרֶף פָּרְצוּ מֵהָאֵפֶר

וְהִכְתִּימוּ בְּיָרֹק אֶת הָאָרֶץ שֶׁרָתְחָה 

וְהִתְחַלְתִּי גּוֹדֵעַ גְּדָמִים שְׂרוּפִים

וְהַחַיִּים אָמְרוּ שֶׁעֵת לָטַעַת חָדָשׁ.