יהודה קרני נולד בפינסק שברוסיה בשנת 1884 וכבר כנער צעיר החל לפרסם שירים בעברית וביידיש. קרני היה פעיל ציוני והשתתף כציר בקונגרסים הציוניים. בשנת 1921 עלה לארץ-ישראל והמשיך בעשייתו הציונית, והיה חבר מערכת בעיתון הארץ.
קרני מזוהה עם המשוררים העבריים של תחילת המאה העשרים שהושפעו משירתו של ביאליק, אך קרני ייחודי בכך שפרץ בדרכו את הגבולות האסתטיים הנהוגים, וכמודרניסט בסגנונו ובתכניו, העז לעסוק ביתר חופשיות בנושאים קיומיים ורוחניים בעלי הקשר יהודי מובהק. ספרו "שירי ירושלים" זכה בפרס ביאליק בשנת תש"ד.