​

מנהרת הכותל

 

מֵאָה אַמּוֹת מִגֵּיהִנּוֹם

מִתְלַהֲקִים מַאֲמִינִים,

שַׁרְשֶׁרֶת שְׁרִיר, מֵיתָר-מִנְיָן

רוֹטֵט בָּאוֹר הַמְּיַנֵּן.

מֵימֵי מַבּוּעַ הַמָּקוֹר

נִקְוִים מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר,

חוֹמַת קְדוּמִים לַאֲגִירַת

אַלְפַּיִם שְׁנוֹת תְּפִלָּה עִבְרִית.

בַּחוּץ, הַכֹּל מִסְחָר, מַרְאִית,

סִחְרוּר בִּסְבַךְ הַסִּמְטָאוֹת,

וַהֲבָרוֹת הַמּוּאַזִּין

מַכּוֹת בָּרוּחַ כְּגַרְזֶן –

אַךְ כָּאן בְּרֶחֶם הַלְּאֹם

חוֹצְבִים נִקְבָּה אֶל אֱלֹהִים,

וְגֵאָיוֹת עָפָר מַסָּד

שׁוֹתִים מִמַּעְיַן הַסּוֹד.

 

 

שער הגיא

 

חֲשׂוּפִית עוֹלָה לִירוּשָׁלַיִם. הִיא שָׁמְעָה לֹא-מִזְּמַן

עַל הָרָקָב וְהַבִּזָּה, אֵין אֶבֶן עַל אֶבֶן,

הָאֲדָמָה סְפוּגָה דָּם, גַּן-עֵדֶן לַחֲשׂוּפִיוֹת,

מַמָּשׁ עַכְשָׁו, לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה. שְׁמוּעוֹת

עוֹבְרוֹת לְאַט – הָעִיר שִׂגְשְׂגָה וּמֵתָה

תְּרֵיסָר פְּעָמִים מֵאָז. בְּהַצְלָחָה, צַלְיָנִית זְעִירָה!

שֶׁצֶּאֱצָאַיִךְ יַגִּיעוּ לִפְנֵי הֶחָרִישׁ הַגָּדוֹל הַבָּא,

וּמַטְּחֵי סוּלְיוֹת וּצְמִיגִים יִתְחַלְּפוּ בְּרַחַשׁ עֵשֶׂב,

וְהַקּוֹצִים יִתְמַלְּאוּ בְּנִצְנוּץ רִירִית וּמָטָר.

 

ירושלים של מטה

בַּקָּשָׁתֵךְ לִהְיוֹת כְּאַחַת הֶעָרִים נִדְחֵית,

כֵּיוָן שֶׁאֵין דַּרְכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּמַּעֲשִׂי, אֶלָּא

בְּמָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ מְבִינָה. כְּדֵי לִהְיוֹת מָה שֶׁאַתְּ

אַתְּ צְרִיכָה לִפֹּל וּלְהִבָּנוֹת

לֹא פַּעַם אַחַת, אֶלָּא פְּעָמִים רַבּוֹת,

וּבוֹ-זְמַנִּית, מְנוֹפִים מֵעַל הָאֵפֶר.

וּמֵעֵבֶר לְכָךְ, זוֹ בַּקָּשַׁת מִעוּט. עֻבְדָּה:

הִיא נִמְצָאָה רַק פַּעַם אַחַת,

מְקֻפֶּלֶת וּדְחוּסָה בֵּין אַלְפֵי בַּקָּשׁוֹת לְנִסִּים,

וְלֹא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּמְיֻחָד.