זה היה ביתי
חֹם בְּרֵאשִׁיתִי
נוֹדֵף מִבַּדֵּי הָעֵצִים כְּבֹשֶׂם כָּבֵד,
לְשׁוֹנוֹת פְּרִיחָה לוֹהֲבוֹת בְּכָתֹם
לֹעֵי הַמִּקְלָטִים טוֹבְעִים בְּיָרֹק
זִכְרוֹנוֹת מִתְלַבִּים כְּגֶחָלִים,
מְלַחֲשִׁים לַחַן כָּבוּשׁ וְדַק:
כָּאן
הָיָה בֵּיתֵךְ.
כוכב שחור
חֲדַר הָאֹכֶל
מִתְרוֹקֵן,
כְּמוֹ בְּסֶרֶט,
כְּשֶׁקְּבוּצָה בְּתַצְלוּם דּוֹמֵם
נְמוֹגָה אֶל הַכְּלוּם דְּמוּת אַחַר דְּמוּת
וְנוֹתָרוֹת רַק מִשְׁבְּצוֹת רֵיקוֹת,
שׁוֹאֲבוֹת כְּכוֹכָב שָׁחֹר
אֶל הַצַּעַר וְאֶל הָאַיִן
וּבְעִקָּר
אֶל הַגַּעֲגוּעַ
הָעֲנָק, הֶעָקָר
שֶׁכָּל תָּאַי מְלֵאִים בִּכְמִיהָתוֹ,
שֶׁמֻּשָּׂאוֹ מִתְקַיֵּם עֲדַיִן בִּמְלוֹאוֹ
עַל מִדְרְכוֹת שַׁעַר הַגּוֹלָן שֶׁבְּזִכְרוֹנִי,
עִם רֵיחַ הָאָבָק וְהָאוֹר,
בְּעֵינַיִם סוּמוֹת מִלַּהֲבוֹת הַצֶּאֱלוֹן,
בָּעוֹר הַטּוֹמֵן זֵכֶר אַמְבַּטְיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ
עַל דֶּשֶׁא הַגַּנּוֹן,
בִּיקוּם הַיַּלְדוּת שֶׁכֻּלּוֹ הוֹוֶה.
חַיִּים שְׁלֵמִים רוֹחֲשִׁים בַּחֲלוֹמוֹתַי,
שָׁם יֵשׁ לָהֶם תְּקוּמָה
וּמְקוֹמוֹת קְבוּעִים לְיַד הַשֻּׁלְחָנוֹת
שָׁם כָּל הַגַּעֲגוּעַ וְהַבֶּכִי וְהַצְּחוֹק, מִתְגַּלְגְּלִים עוֹד
בְּחֶלְקִיקֵי הַהֲוָיָה שֶׁהִשְׂתָּרְגוּ בָּעֲצָמוֹת
וּבַגִּידִים, אֲשֶׁר חוֹרְקִים עִם כָּל תְּנוּעָה,
מְחוֹלְלִים בַּסְּתָו הַזֶּה שֶׁעַכְשָׁו, הַקּוֹרֵא לָעַצֶּבֶת.
הַכֹּל בְּחֶזְקַת קַיָּם
וּלְעוֹלָם לֹא יוּכַח אַחֶרֶת.
אחרי הנשף
הַכֹּבֶד יָעוּט לְלֹא הַתְרָאָה עַל הַחֶדֶר הָרֵיק
כַּדּוּר הַמַּרְאוֹת יְהַבְהֵב בָּאוּלָם הֶחָשׁוּךְ וְלָעַד יִזְדַּהֵר,
תְּנוּעַת יְרֵכֶיךָ תַּחְזֹר עַל עַצְמָהּ כְּמוֹ בִּטְוִיסְט
וְיָפְיִי וְיָפְיְךָ וִיפִי הַתֵּבֵל שֶׁסְּבִיבֵנוּ
יָעִירוּ כְּאֵב
שֶׁלֹּא יִתְבָּרֵר לְעוֹלָם.
רַק הַלַּחַן יַרְעִיד
מִשְׂרַעַת שֶׁאֵין לָהּ תִּכְלָה
בֵּינִי לְבֵין הַחַיִּים,
לְעוֹלָם יַעֲלֶה זִכְרוֹנוֹת
מִמַּעְיָן בְּמִסְתּוֹר
מִתַּת תּוֹדָעָה כְּמוּסָה נִכְסֶפֶת-נֶחְשֶׂפֶת
אֶל עוֹלָם בּוֹ צְלָלִים אֲחוּזִים
בְּטֶבַע הָאוֹר.
כבר הסתכלת היום על השמיים?
(ר' נחמן מברסלב לתלמידו)
הַשָּׁמַיִם לֹא בִּמְלֹא כְּחֻלָּם
אֲבָל בָּהִיר הַיּוֹם, בְּסוֹף נוֹבֶמְבֶּר,
וְנִזְדַּמַּנְתִּי לְטַבּוּר הָעִיר
לַהֲמֻלָּתָהּ הִנְעִימָה.
שָׁם בַּכִּכָּר, בָּחוּר, בְּכִפָּה בְּרֶסְלָבִית וּבְגוּפִיַּת טַלִּית, נִרְכָּן
אֶל מַעֲרֶכֶת עֲשׂוּיָה שְׁלוֹשָׁה פַּחֵי צֶבַע, שְׁתֵּי מְצִלּוֹת שְׁבוּרוֹת
וְאֶחָד אֱלֹהֵינוּ,
מַפְלִיא
לְתוֹפֵף בִּשְׁרִירִים מִשְׂתָּרְגִים
בְּמַעֲרֶכֶת הַקּוֹל שֶׁלּוֹ מְהַדְהֵד פְּלֵיְבֵּק רוֹקִי.
הוּא עוֹבֵד בִּדְבֵקוּת וְאֵינוֹ מֵרִים רֹאשׁ אוֹ חָדֵל, רַק מֵאֵט
בַּמַּעֲבָר בֵּין יְצִירָה לִיצִירָה.
אֲנָשִׁים נִקְבָּצִים סְבִיבוֹ בִּפְלִיאָה, שׁוֹלְפִים סֵלוּלָרִי לְצַלֵּם.
בְּצֶלַע הַכִּכָּר הַנֶּגְדִּית מִתְיַשֵּׁב עַל כֵּס גָּבוֹהַּ קֵיסַר יְהוּדָה,
בִּקְלַסְתֵּר מָאֳרָךְ
פּוֹרֵט עַל גִּיטָרָה חַשְׁמַלִּית אֲדֻמָּה,
צְלִילֵי הַכֶּרֶם מִתְעוֹרְרִים.
אֲנִי כּוֹרָה אֶת אָזְנִי
אַךְ אֵין לִשְׁמֹעַ דָּבָר, מִלְּבַד
הַמַּהֲלֻמּוֹת הָאַדִּירוֹת שֶׁל הַבָּחוּר הַבְּרֶסְלָבִי הַכּוֹבֵשׁ שֶׁדְּבֵקוּתוֹ רוֹעֶמֶת
וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל מַעְלָה וְלוּ לְרֶגַע.
רעב עורי
זֶה רַק הָרָעָב הָעוֹרִי שֶׁמִּשְׁתּוֹלֵל בְּתָאֶיךָ,
בִּגְלָלוֹ אַתָּה פִּתְאוֹם מְחַפֵּשׂ אוֹתִי.
זֶה רַק בִּגְלַל הָרָעָב הָעוֹרִי,
פִּיּוֹנִיּוֹת הָעוֹר יוֹנְקוֹת לַשָּׁוְא.
כָּךְ הֵבַנְתִּי פִּתְאוֹם הַבֹּקֶר
כְּשֶׁדִּבְּרוּ בָּרַדְיוֹ עַל "skin hunger",
שֶׁקַּיָּם אֵצֶל כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַחֶבְרָתִיִּים,
שֶׁהַמַּגָּע חִיּוּנִי לְהִשָּׂרְדוּתָם הַשְּׁפוּיָה,
שֶׁמַּגַּע עוֹר בְּעוֹר
מַפְרִישׁ אוֹקְסִיטוֹצִין
וּמֵיטִיב עִם לַחַץ הַדָּם שֶׁלָּהֶם
וְאִלּוּ הֶעְדֵּר הַמַּגָּע נוֹקֵב רָעָב.
כָּפָן הוֹלֵם בְּעוֹרָם,
פִּילִים מִתְגָּרְדִים עַד שִׁגָּעוֹן בָּעֵצִים,
יִלְלַת כִּסּוּפִים נוֹרָאָה בּוֹקַעַת מִלּוֹעוֹת חֲתוּלִים.
זֶה לֹא רַק בִּגְלַל הַלִּיבִּידוֹ
שֶׁמִּתְגַּבֵּר אֶצְלְךָ בְּאֹפֶן אַקְסְפּוֹנֶנְצְיָאלִי,
וְאִלּוּ אֶצְלִי מַרְאֶה עֲקֻמָּה מְשֻׁטַּחַת לְמִשְׁעִי,
זוֹ תּוֹלֶדֶת הַהֶעְדֵּר.
בַּבֹּקֶר אֲנִי בָּאָה אֶל חַדְרָהּ שֶׁל בִּתִּי,
לָשֶׁבֶת לְצַד מִטָּתָהּ.
וַחֲתוּלֵנוּ, שֶׁלּוֹ גַּלַּאי חֹם מְפֻתָּח לְהַפְלִיא,
מְאַתֵּר מִיָּד אֶת עוֹרָהּ, אֶת עוֹרִי,
מִצְטַנֵּף בֵּינָהּ לְבֵינִי.
אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁתָּמִיד
הָיָה לְךָ כֶּלֶב
וְרָעָב גָּדוֹל
אֲבָל עַכְשָׁו מַגֵּפָה.