המנורה

             "אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ" – זכריה ד' 14

 

אַרְבָּעִים שָׁנָה נָשָׁאנוּ אֶת הַמְּנוֹרָה בַּמִּדְבָּר

מֵהַר סִינַי לְהַר הַמּוֹרִיָּה

מֵהַר הַמּוֹרִיָּה לַגִּבְעָה הַפָּלָטִינִית

וּמִשָּׁם לְכִיסֵנוּ הַמְּחֹרָר

תּוֹרָהּ לָה

לַשֵּׂאת אוֹתָנוּ

עַל כַּפֶּיהָ

 

אִישׁ אֵשׁ אִשֶּׁה אִשָּׁה

הַלֹּא כֻּלָּנוּ נֵרוֹת הַתָּמִיד

שֶׁל סֵמֶל הַמְּדִינָה

לָכֵן הַסֵּמֶל שֶׁל הַמְּדִינָה

 

שִׁבְעָה יָמִים

אָנוּ נִשְׂרָפִים וְכָלִים

עָל שִׁבְעָה שַׁפּוּדִים שֶׁל

בַּרְזֶל

 

מְכֻוָּנִים אֵלֵינוּ כָּל הַקָּנִים וּמַעֲלִים עָשָׁן

אֶחָד שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה

שֵׁנִי שֶׁל הַכְּנֶסֶת

שְׁלִישִׁי שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה

שֶׁל הָעִירִיָּה

שֶׁל מַס הַכְנָסָה

שֶׁל בִּטּוּחַ לְאֻמִּי

וְשֶׁל הַגּוֹרָל

 

קִלְּשׁוֹן הָפוּךְ שֶׁל זַעַם

 

שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת וּמְצוּקוֹת

שִׁבְעָה חֲטָאִים שִׁבְעָה רְקִיעִים שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשֵׁנוּ

וְהֵם עֲדַיִן לֹא שְׂבֵעִים

 

מַה שְּׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶּה

עַל יְמִין הַמְּנוֹרָה וְעַל שְׂמֹאלָה?

שׁוֹאֵל זְכַרְיָה מֵחָדָשׁ

 

שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַמִּתְרָס עוֹמְדִים

שֶׁמֶן קָדְשָׁם נוֹטֵף מִוְּרִידֵיהֶם שָׁוֶה בְּשָׁוֶה וְנִשְׂרָף

כַּדּוֹנַג לִבָּם זֵעָתָם דִּמְעָתָם לְשַׁד חַיֵּיהֶם

 

מִי זוֹ חֲשׂוּפַת הַיֶּרֶךְ?

מְנוֹרַת הַקֹּדֶשׁ – מִקְשָׁה אַחַת – זָהָב טָהוֹר

מִי זוֹ חֲשׂוּפַת הַיֶּרֶךְ וְהַשָּׁד?

רוּחַ הַקֹּדֶשׁ – אִשָּׁה אַחַת – זָהָב וְאוֹר

 

אִישׁ אֵשׁ אִשֶּׁה אִשָּׁה

עִם כַּפְתּוֹר פָּתוּחַ וּפֶרַח לָבָן

הַלֶּהָבָה הֲכִי קְדוֹשָׁה שֶׁאֵי פַּעַם

דָּלְקָה בָּהּ

 

לִפְקֹחַ אֶת שֶׁבַע עֵינֵי הָאֱלֹהִים

וְאֶת שֶׁבַע עֵינֵי הָאֱלֹהִים הָאֲחֵרִים

לִרְוָחָה

 

אִישׁ אֵשׁ אִשֶּׁה אִשָּׁה

 

 

הוּגין ומוּנין

הוגין ("מחשבה") ומונין ("זיכרון") הם צמד העורבים של ראש האלים במיתו' הנורדית

 

הַלְוַאי שֶׁהַמַּחְשָׁבָה וְהַזִּכָּרוֹן

הָיוּ יוֹשְׁבִים עַל כְּתֵפַי בְּשֶׁקֶט,

אֶלָּא שֶׁהֵם דּוֹרְסִים אֶת חָזִי

וְנוֹבְרִים בְּלִבִּי בְּמַקּוֹרִים חַדִּים.

 

הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי לֶאֱסֹר אוֹתָם

בִּכְלוּב כְּמוֹ שְׁתֵּי צִפּוֹרִים

וּלְהַגְבִּיל אֶת מְעוֹפָם הַהַרְסָנִי

לִמְחוֹזוֹת לֹא רְצוּיִים,

 

אֲבָל הַמַּחְשָׁבָה תָּמִיד שְׁחֹרָה

וְהַזִּכָּרוֹן לְעוֹלָם צוֹרֵם.

 

 

אבן תקומה

                    "ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה" (איוב)

 

תִּינוֹק נוֹלַד כִּמְעַט קֵרֵחַ

   שִׁנָּיו נִזְרוּ כִּזְרָעִים בָּרוּחַ

מְקֻמָּץ כְּאֶגְרוֹף אַךְ

   חֲסַר אוֹנִים.

 

זָקֵן מֵת כִּמְעַט קֵרֵחַ

   שִׁנָּיו נָשְׁרוּ כְּעָלִים בָּרוּחַ

מְקֻמָּץ כְּאֶגְרוֹף אַךְ

   חֲסַר אוֹנִים.

 

כִּי הַקֶּבֶר זֶהוּ רֶחֶם

   וְהַמָּוֶת – לֵדָה מֵחָדָשׁ;

זֹאת הֵיטִיבוּ הַקַּדְמוֹנִים

   לְהָבִין: לָכֵן קָבְרוּ

מֵתִים כְּעֻבָּרִים.

 

אֲזַי קְרוּאֵי אֵבֶל

   וְיוֹשְׁבֵי שִׁבְעָה, בְּקָבְרְכֶם

אָדָם אָהוּב, זִכְרוּ וְהִתְנַחֲמוּ:

   כָּל מַצֵּבָה הִיא הֵרָיוֹן; כְּרֵסָהּ

שֶׁל הָאֲדָמָה בֵּין שִׁנֶּיהָ.