אולי יישארו מילים
אוּלַי יִשָּׁאֲרוּ מִלִּים עַל חֲצִיַּת יָמִים גְּבוּלוֹת מְסֻכָּנִים,
עַל מִסְכֵּנוּת הַלַּיְלָה. מִלִּים עַל רוּחַ שֶׁמַּשְׁמִיעַ קוֹל תְּרוּעָה,
חַיּוֹת הַטֶּרֶף שֶׁפָּחַדְנוּ, הָרָעָב שֶׁכָּאַב. כֹּה כָּאַב.
אוּלַי יִשָּׁאֲרוּ שְׂרִידֵי מִלִּים, הֵדִים לִכְאֵבִים שֶׁל גּוּף
חַלָּשׁ כְּמוֹ הֶעָלִים לִפְנֵי הַנְּשִׁירָה. אוּלַי מִלִּים עַל הַבְּרִיחָה
הַהִיא שֶׁלָּנוּ, עַל הָאֲוִיר הַלָּהוּט הַהוּא שֶׁלָּנוּ,
הַזֵּעָה שֶׁנִּדְבְּקָה לַגּוּף כְּמוֹ חֻלְצָה.
אוּלַי יִשָּׁאֲרוּ כַּמָּה מִלִּים פְּצוּעוֹת עַל
כַּפּוֹת רַגְלַיִם פְּצוּעוֹת, מְדַמְּמוֹת בְּקִרְעֵי נַעֲלַיִם,
עַל הַכּוֹכָבִים שֶׁהֵאִירוּ שֶׁמֶץ דֶּרֶךְ בַּלֵּילוֹת,
עַל הַצִּפּוֹרִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַל הַנָּשִׁים שֶׁפֶּתַע
הָלְכוּ לְאִבּוּד, עַל כָּל הָאֲנָשִׁים
שֶׁכָּכָה מֵתוּ לָנוּ בַּדֶּרֶךְ.
אוּלַי יִשָּׁאֲרוּ מִלִּים
מִמֶּנִּי כָּאן. כַּמָּה מִלִּים
לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים
שֶׁיִּהְיוּ.
בַּמִּדְבָּר
אֲנִי נוֹדֶדֶת בַּמִּדְבָּר נוֹדֶדֶת
בֵּין כְּפָר לִכְפַר נוֹדֶדֶת מִמְּדִינָה
לִמְדִינָה, בֵּין תַּרְבּוּיוֹת נוֹדֶדֶת,
בֵּין שְׂפַת אֵם (שְׂפַת אַתְּ) לְשָׂפָה
חֲדָשָׁה נוֹדֶדֶת בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר
בַּיָּם בֵּין אֲנָשִׁים מִתְחַלְּפִים
נוֹדֶדֶת בֵּין עִיר לִשְׁכוּנָה לְעוֹד
עִיר חֲדָשָׁה, בֵּין בֵּית הַסֵּפֶר
לְבֵין הַפְּנִימִיָּה, בֵּין הַמִּכְלָלָה
לָאוּנִיבֶרְסִיטָה נוֹדֶדֶת בֵּין
תַּפְקִידִים נוֹדְדִים נוֹדֶדֶת בֵּין
תַּפְקִידִים נֶחְשָׁבִים לְבֵין
מְכֻבָּדִים. אֲנִי נוֹדֶדֶת מֵהַכְּפָר
שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתְּ, כָּל הַזְּמַן
נוֹדֶדֶת מֵהַכְּפָר שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתְּ,
נוֹדֶדֶת, אֲנִי,
נוֹדֶדֶת.
חסידת יְרוּסָלֵם
רָאִיתִי חֲסִידָה לְבָנָה בִּשְׁמֵי הַבֹּקֶר וּבְלִבִּי יָדַעְתִּי –
הִיא מַגִּיעָה מִיְרוּסָלֵם. כֹּה הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לָגַעַת בַּחֲסִידָה,
לִזְכּוֹת לָחוּשׁ וְלוּ בִּמְעַט אֶת קְדֻשַּׁת יְרוּסָלֵם.
רָצִיתִי לְלַטְפָה כְּמוֹ הָיְתָה טַלִּית צְחֹרָה, מְעֻטֶּרֶת
פַּסֵּי שֶׁמֶשׁ. שָׁאַלְתִּי אֶת הַחֲסִידָה: "מָה שָׁלוֹם יְרוּסָלֵם?
הַאִם יְרוּסָלֵם עוֹד זוֹכֶרֶת אוֹתָנוּ? סַפְּרִי לִי,
חֲסִידָה, אֵיךְ נִרְאֵית יְרוּסָלֵם?"
לִבִּי נִמְלָא הֵדֵי קֹדֶשׁ, עֵת כַּנְפֵי יְרוּסָלֵם לִטְּפוּ
אֶת עֵינַי. הִתְפַּלַּלְתִּי מִלֵּב מָלֵא, שֶׁלֹּא תֵּעָלֵם.
לִוִּיתִיהָ בְּמַבָּטִי, עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵבֶר לָאֹפֶק.
הִתְפַּלַּלְתִּי חָזָק שֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ שׁוּב,
שֶׁכְּבָר בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, אֶהְיֶה אֲנִי עַצְמִי
בִּירוּסָלֵם, וְאֶפְגֹּשׁ שׁוּב בַּחֶסֶד.