קלוד מונה

קלוד מונה הוא הצייר שנתן לאימפרסיוניזם את שמו. ב-1874 הציג בתערוכה שארגן עם חבריו, כחלופה לסלון הרשמי, ציור בשם "התרשמות, זריחה". מבקר אחד לעג לכותרת, והכינוי "אימפרסיוניסטים" דבק בכל הקבוצה.

חייו

אוסקר-קלוד מונה נולד ב-14 בנובמבר 1840 בפריז, ובגיל חמש עבר עם משפחתו ללה האבר (Le Havre) שבנורמנדי. אמו תמכה ברצונו לצייר, ואביו, סוחר, רצה שייכנס לעסקים. האם מתה בינואר 1857, כשהיה בן 16. כנער התפרנס מקריקטורות, עד שהצייר אז'ן בודן (Eugène Boudin) שכנע אותו לצאת לצייר בחוץ, מול הנוף עצמו.

ב-1859 חזר לפריז, למד באקדמיה סוויס (Académie Suisse) ובסטודיו של שארל גלייר, ושם הכיר את אוגוסט רנואר. ב-1865 התקבלו שני ציורים שלו לסלון. ב-1867, באונפלר, ניסה לצייר ציור שלם בחוץ, והוא לא התקבל לסלון. בשנים 1869 ו-1870 נדחו עבודותיו שוב ושוב, והמצב הכלכלי שלו היה קשה. עם פרוץ מלחמת צרפת-פרוסיה ב-1870 נסע עם אשתו ובנו ללונדון, צייר את גשרי התמזה ואת בניין הפרלמנט, ופגש את סוחר האמנות פול דוראן-רואל, שהפך לאחד התומכים החשובים של האימפרסיוניסטים. ב-1871 עבר להולנד, וגם שם צייר הרבה. בשנים הקשות תמך בו כלכלית הצייר גוסטב קייבוט.

אחרי המלחמה התיישב בארז'נטיי (Argenteuil) על הסן, ואחר כך עבר לווטיי (Vétheuil). ב-1883 עבר לכפר ז'יברני (Giverny), שכר ואחר כך קנה בית עם חלקת אדמה ביצתית, והפך אותה לגן מים בהשראת הגנים היפניים, עם בריכה מכוסה נימפיאות. על גדות הבריכה שתל עצי אלמון וערבה, אירוסים וקני במבוק, ובמשך יותר מעשרים וחמש שנה צייר שם את הנושא שליווה אותו עד הסוף. הוא חי בז'יברני עד מותו, ב-5 בדצמבר 1926.

הסגנון

מונה רצה לצייר את מה שהעין קולטת ברגע מסוים, לא את מה שהיא יודעת על העצם. בפועל זה אומר משיכות מכחול קצרות ומהירות, צבעים טהורים זה ליד זה ועבודה בחוץ, תחת כיפת השמים.

מכאן גם השיטה המזוהה איתו: לצייר את אותו נושא שוב ושוב, בשעות שונות ובמזג אוויר שונה, כדי לתפוס את השינוי באור. כך נוצרו סדרת ערמות השחת (1890 עד 1891), סדרת קתדרלת רואן (1892 עד 1894) וציורי תחנת הרכבת סן-לזאר. ציורי חבצלות המים מגינת ז'יברני העסיקו אותו בעשרים השנים האחרונות לחייו. ברבים מהם אין קו חוף ואין אופק, רק פני המים וההשתקפויות.

יצירות מרכזיות

"התרשמות, זריחה" (1872) הוא הציור שנתן לזרם את שמו. מהשנים הראשונות בולטים "נשים בגינה" (1866), "ארוחת הבוקר על הדשא" (1866), "הגן בסנט-אדרס" (1867) ו"העקעק" (1868). מ-1875 מגיע "אישה עם שמשייה, מאדאם מונה ובנה".

אחריהם באות הסדרות: ערמות השחת, הקתדרלה ברואן ומעל כולן חבצלות המים, הבריכה מז'יברני שמונה חזר אליה עד סוף חייו.

איפה רואים את היצירות היום

שני האוספים הגדולים ביותר נמצאים בפריז. מוזיאון מרמוטן מונה (Musée Marmottan Monet) מחזיק את "התרשמות, זריחה" ואת המספר הגדול ביותר של ציוריו, ובמוזיאון ד'אורסה (Musée d'Orsay) תלויים "נשים בגינה", "העקעק" ו"ארוחת הבוקר על הדשא".

בארצות הברית יש אוספים משמעותיים במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, שבו נמצא "הגן בסנט-אדרס", במוזיאון לאמנות יפה בבוסטון ובמכון לאמנות של שיקגו. "אישה עם שמשייה" תלוי בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון. באירופה מוצגים ציוריו גם בגלריה הלאומית בלונדון ובמוזיאון ארמיטאז' בסנקט פטרבורג, שבו נמצא "אישה בגינה" מ-1867.