יְרוּשָׁלַיִם אֵינֶנָה עִיר...

יְרוּשָׁלַיִם אֵינֶנָּה עִיר בֶּעָרִים,
הִיא כְּלִיל עוֹלָמוֹת גְּלוּמִים
וְכָל הַגֵּיאָיוֹת וְהֶהָרִים
צוֹפְנִים אוֹצָרוֹת בְּלוּמִים
וְכָל הַשְּׂמָחוֹת וְהַיְגוֹנִים
בָּהֶם מְקֻפָּלִים וַחֲתוּמִים
עִם שַׁאֲגַת אֲרָיוֹת וְגַעְגּוּעֵי יוֹנִים,
וְכָל הָעֲתִידוֹת, חֲלוּמִים וְשֶׁאֵינָם חֲלוּמִים,
וְכָל חָזוֹן לַמּוֹעֵד
מְלַבְלְבִים בָּהֶם לְעוֹלָם וָעֵד.
כִּי הֵיכָן וְעַל אֵילוּ בָּמוֹת
נִשְּׂאוּ לֵאלֹהִים וְאָדָם תְּפִלּוֹת רָמוֹת
וְהִמְנוֹנוֹת נִשְׂגָּבִים
כְּמִתַּחַת שְׁמֵי יְרוּשָׁלַיִם הַנָּאוִים,
וְהֵיכָן נִתָּן לִטְעֹם
טַעַם חַיִּים וּמָוֶת וְרוֹמְמוּת הַהֲוָיָה
וְהֶבְדֵל בֵּין רוּם לִתְהוֹם,
בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר, בֵּין מְצִיאוּת לַהֲזָיָה
אִם לֹא בִּירוּשָׁלַיִם זוֹ
וּבְנוֹפָהּ עִם גִּלּוּיוֹ וְרִמְזוֹ.
וּפַעַם בָּכִיתִי רַב בֶּכֶה בְּעִיר זֹאת,
כִּי הִרְשֵׁיתִי יְגוֹנִי לְהִנָּגֵר פְּרַזוֹת,
וְהַבְּכִי הָיָה כָּל כָּך תְּהוֹמִי,
שֶׁבְּאֵיזֶה אֹרַח־פֶּלֶא פִּתְאוֹמִי
הָפַךְ לְשִׂמְחָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי שַׁחְרָהּ
וּמַה זֹּה עוֹשָׂה,
יָדַעְתִּי רַק, כִּי יְרוּשָׁלַיִם הִגִּישָׁה לִי כּוֹסָהּ,
וָאֵשְׁתְּ מִמֶּנָּה עַד לְשָׁכְרָה;
וְלֹא הָיָה לִי כַּיּוֹם הַהוּא לְנֶחָמָה,
לִבְרָכָה וּלְיֶפַע
וְלִשְׁאָר הַחֲסָדִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
כְּמִקֶּרֶן שֶׁל שֶׁפַע.