המתרחצות הגדולות

"המתרחצות הגדולות" (Les Grandes Baigneuses) הוא הגדול בסדרת ציורי המתרחצים של סזאן: 210.5 על 250.8 ס"מ. הוא עבד עליו שבע שנים, והציור עדיין לא היה גמור כשמת, ב-1906.

מה רואים בציור

על גדת נהר יושבות, עומדות ושוכבות כארבע עשרה נשים עירומות, בשתי קבוצות. משני צדי הבד עולים גזעי עצים ארוכים ונוטים אל המרכז, ונפגשים למעלה כמו קשת מחודדת, משולש שדרכו רואים את השמיים, עננים לבנים והגדה שמנגד. על הגדה הרחוקה עומדות עוד דמויות קטנות, ובמים שוחה אחת נוספת.

לנשים אין תווי פנים ואין שום סימן אישי. סזאן צייר אותן באותה משיכת מכחול שבה צייר את העצים ואת השמיים, וחלק מהתנוחות מוגזמות כדי שיתאימו למבנה המשולש של הקומפוזיציה. גם השמיים בין הענפים צבועים באותה חומריות כמו העצים עצמם, והמרחק בין קדמת התמונה לרקע מיטשטש.

הסדרה והדרך

סזאן צייר מתרחצים, גברים ונשים, לאורך שנים רבות. בכל גרסה התרחק עוד יותר מהדרך המקובלת לצייר גוף ונוף, ובנה את התמונה מצורות ומשטחי צבע. משווים את הציור לא פעם לציורי עירום של טיציאן ושל רובנס, וגם לקבוצת הנשים של פיקאסו ב"העלמות מאביניון", שצוירו באותן שנים. סזאן ספג לא מעט ביקורת על הרישום שלו, אבל מבקר אחד כתב שדווקא המתרחצות המגושמות האלה הפכו בידיו לתיאור חם של אושר קיצי רגוע. ב-1980 נכלל הציור בסדרת הטלוויזיה של ה-BBC "100 הציורים הגדולים".

איפה הוא היום

אחרי מותו של סזאן קנה את הציור סוחר האמנות אמברואז וולאר (Ambroise Vollard), ובהמשך היה גם בבעלות האספן ליאו סטיין (Leo Stein). ב-1937 קנה אותו מוזיאון פילדלפיה לאמנות (Philadelphia Museum of Art) תמורת 110,000 דולר (כ-2.5 מיליון דולר בערכים של 2025), מכספי קרן של התורם ג'וזף וידנר (Joseph E. Widener), ושם הוא תלוי היום. גרסאות קטנות יותר מהסדרה נמצאות במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, בגלריה הלאומית בלונדון, בקרן ברנס ובמכון האמנות של שיקגו.