דאנא

קלימט צייר את "דאנאה" (Danaë) ב-1907, בשנים שנקראות "תקופת הזהב" שלו, באותה תקופה שבה עבד גם על "רפואה" ועל "נחשי מים I". זהו ציור שמן על בד כמעט מרובע, 77 על 83 ס"מ, והוא שייך לזרם הסימבוליזם.

מה רואים בציור

אישה צעירה עירומה שוכבת מכורבלת, בתנוחה של עובר. עיניה עצומות, שיערה האדום והמתולתל נפרש סביב ראשה, וירכה תופסת חלק גדול מהבד. היא עטופה בצעיף ארגמן כהה המעוטר בעיגולי זהב, רמז למוצאה המלכותי. זרם של חלקיקי זהב יורד בין רגליה, וסמוך לאזור החיק מופיע ריבוע שחור קטן, שיש מפרשים אותו כסמל גברי. הצעיף הכהה יוצר ניגוד חד לגשם הזהב ולעור הבהיר.

הסיפור מהמיתולוגיה

לפי המיתולוגיה היוונית, אקריסיוס (Acrisius), מלך ארגוס, כלא את בתו דאנאה במגדל ברונזה. זאוס, אבי האלים, עקף את הסוגר כשנכנס אליה בדמות גשם של זהב, ומהמפגש נולד פרסאוס (Perseus), הגיבור שהרג בהמשך את המדוזה. קלימט מצייר את רגע ההתעברות עצמו, ומציג את דאנאה בבת אחת כתמימה וכחושנית: הפנים השלוות עומדות מול הירכיים והחזה, אצבעותיה נחות על החזה, ופיה הפתוח, בשפתיים אדומות, מרמז על התרגשות. פרסאוס, הבן שייוולד, יציל בהמשך גם את אנדרומדה. בפינה הימנית התחתונה חתם קלימט את שמו, GUSTAV KLIMT, בתוך ריבוע קטן.

בתחילת המאה ה-20 דאנאה הייתה נושא מבוקש אצל ציירים רבים, סמל לאהבה אלוהית ולהתעלות. רוב התיאורים המוקדמים שלה היו ארוטיים, וקלימט ממשיך את הקו הזה בגלוי, בלי להסתתר מאחורי המיתוס.

איפה הוא היום

הציור נמצא באוסף פרטי, ואין מוזיאון שבו הוא מוצג דרך קבע. עד 1995 היה בגלריה וירטלה (Galerie Würthle) בווינה, שנסגרה באותה שנה. הציור שייך לאוסף האמנות של הנס דיכאנד (Hans Dichand, 1921 עד 2010), והיום הוא בבעלות שלושת ילדיו בווינה.