חיים ומוות

קלימט התחיל להכין רישומים ל"חיים ומוות" (Tod und Leben) ב-1908, ועבד על הציור עצמו מ-1910 בערך. הוא חזר אליו ושינה אותו עד 1915. זהו ציור שמן גדול, 180.8 על 200.6 ס"מ, ואחד הציורים המוכרים של "תקופת הזהב" שלו.

מה רואים בציור

הבד מחולק לשני צדדים. משמאל עומד המוות: שלד עם גולגולת, עטוף בגלימה כהה המעוטרת בצלבים. מימין צפופה קבוצה של אנשים מכל הגילים, מתינוק ועד אישה זקנה, עטופים בשמיכות ובבדים צבעוניים. רובם ישנים, עיניהם עצומות, ונראה שאינם מודעים לדמות שמשקיפה עליהם. הקבוצה של החיים תופסת חלק גדול בהרבה מהבד מאשר המוות.

הקשר בין מוות לחיים היה נושא מרכזי אצל קלימט, וגם אצל בני דורו אדוורד מונק ואגון שילה. אצל קלימט הטון רך יותר: המוות נמצא בצד, והחיים ממשיכים. בין הנושאים שמזהים בציור: הציפייה שלפני האיחוד בין גבר לאישה, שלווה, הזדקנות, קרבת המוות והנעורים. היסטוריון האמנות טוביאס נאטר (Tobias G. Natter) כתב עליו, וב-2016 הכין מיכאל ולדיקה דוח מפורט על היצירה.

שני גלגולים

ב-1911 זכה הציור בפרס ראשון בתערוכה הבינלאומית לאמנות ברומא, פרס שחולק עם תשעה אמנים נוספים. הוא הוצג בביתן האוסטרי בשם "הפחד מפני המוות", ובתערוכה בדרזדן ב-1912 כבר נשא את שמו הנוכחי. בהמשך הוצג בבודפשט, במנהיים, בפראג, בברלין, בסטוקהולם, בקופנהגן ובציריך, ואחר כך גם בוונציה ב-1958 ובלונדון ובניו יורק ב-1965.

ב-1915, אחרי חמש התערוכות הראשונות, עבד קלימט על הציור מחדש. הוא החליף את הרקע המוזהב באפור כהה והוסיף לבגדים דוגמאות דמויות פסיפס. זו הגרסה שאנחנו רואים היום.

איפה הוא היום

הציור תלוי במוזיאון לאופולד (Leopold Museum) במתחם המוזיאונים MQ בווינה. ב-15 בנובמבר 2022 שפכו פעילי אקלים מקבוצת "הדור האחרון" נוזל שמנוני על הציור במוזיאון. הוא היה מוגן בזכוכית ולא נפגע.