גיל ההתבגרות

מונק צייר את "גיל ההתבגרות" (Pubertet) ב-1894 וב-1895, כשהיה בן 31 או 32. הציור שייך ל"פריז החיים", מחזור של ציורים והדפסים שיצר בשנות ה-90 של המאה ה-19 וחזר אליו לאורך כל הקריירה. את אותו דימוי עשה גם כליתוגרפיה וכתחריט, ולגרסאות השונות של המוטיב נתן כמה שמות. הציור קשור גם לסימבוליזם, הזרם שממנו יצא מונק, וגם לאקספרסיוניזם, שמונק היה מהדמויות המרכזיות בו.

מה רואים בציור

נערה צעירה ועירומה יושבת על קצה מיטה. רגליה צמודות, וידיה מונחות לפני גופה, אחת בין הברכיים והשנייה על הירך. היא מביטה ישר קדימה בעיניים פקוחות לרווחה, והפה סגור. שיערה הארוך נופל על הכתפיים ומאחוריהן. האור מגיע משמאל, ומאחוריה, על הקיר, מתפשט צל כהה ומאיים.

הדימוי נקרא בדרך כלל כסמל לחרדה ולפחד: ההתעוררות המינית של נערה צעירה והשינויים בגוף ובנפש בדרך לבגרות.

גרסה שאבדה והשפעה שהוכחשה

מונק טען שהציור הוא העתק של גרסה מוקדמת יותר, שצייר ב-1885 או ב-1886, ושזו אבדה בשריפה בסטודיו. מבקרים והיסטוריונים של אמנות הצביעו שוב ושוב על הדמיון בין הציור לתחריט של האמן הבלגי פליסיאן רופס (Félicien Rops), שפורסם ב-1882 כאיור בספר "השטניות" (Les Diaboliques) של ז'ול ברביי ד'אורווילי. מונק הכחיש כל השפעה בכל פעם שנשאל. היסטוריון האמנות הנורווגי ארנה אגום (Arne Eggum) כתב שהדמיון גדול כל כך, שמונק הרגיש צורך לטעון שהגרסה המקורית שלו צוירה קודם.

בשנים שבהן צייר את סדרת גיל ההתבגרות כבר היה מונק אמן מוכר בברלין, ובילה שם בחוג של סופרים ואמנים. הנושא עניין באותה תקופה גם את חוקרי הנפש, שבדיוק פרסמו את המחקרים הראשונים על שלבי ההתבגרות.

איפה הוא היום

הציור, שמן על בד במידות 151.5 על 110 ס"מ, שייך לאוסף הגלריה הלאומית של נורווגיה, שהיום היא חלק מהמוזיאון הלאומי לאמנות, אדריכלות ועיצוב (Nasjonalmuseet) באוסלו.