הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!
טשרניחובסקי כתב את השיר בתל אביב ב-23 בנובמבר 1933, והוא התפרסם לראשונה ב"ספר השנה של ארץ ישראל". השיר בנוי מרצף של צירופים קצרים, כמעט בלי פעלים, שמציירים נוף של הארץ בשכבות: הר טרשים, מנזרים, תל חרב, מושבה, דקל, צבר, שקמה, גמלים, וגם משאבה שנוקשת בפרדס, צליל מוכר בפרדסים של אז. התמונה כוללת דברים נעימים לצד חמסין ויללת תנים. נעמי שמר הלחינה אותו ב-1977, ולחן זה הוא המוכר ביותר.
הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!
הַר-טְרָשִׁים קֵרֵחַ.
עֵדֶר עֻלְפֶּה: שֶׂה וּגְדִי.
זְהַב-הָדָר שָׂמֵחַ.
מִנְזָרִים, גַּל מַצֵּבָה,
כִּפּוֹת-טִיט עַל בַּיִת.
מוֹשָׁבָה לֹא-נוֹשָׁבָה,
זַיִת אֵצֶל זַיִת.
אֶרֶץ! אֶרֶץ-מוֹרָשָׁה!
דֶּקֶל רַב-כַּפָּיִם.
גֶּדֶר-קַו-צַבָּר רָשָׁע.
נַחַל כְּמַהּ הַמָּיִם.
רֵיחַ פַּרְדְּסֵי-אָבִיב.
שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת.
חֵל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב.
צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.
אֶרֶץ-נַחֲלַת מִדְבַּר-סִין!
קֶסֶם כּוֹכְבֵי לֶכֶת.
הֶבֶל-זַעַם הַחַמְסִין,
מְלוּנָה בְּשַׁלֶּכֶת.
כֶּרֶם-גֶפֶן נִים-לֹא-נִים.
תֵּל-חָרְבָּה נֶחֱרֶשֶׁת.
תְּכוֹל-לֵילוֹת וִילֵל-תַּנִּים.
מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת.
הוֹי, הוֹי, אֶרֶץ חֶמְדַּת-לֵב!
הַשָּׁמִיר, הַשָּׁיִת.
בַּיִר סוּד יָתוֹם בַּגֵּב.
בַּשָּׁמַיִם עָיִט.
מַטְלִיּוֹת מִדְבָּר וָחוֹל.
שְׁבִיל זָרוּעַ שְׁחֵלֶת.
בְּיָם שֶׁל אוֹר טוֹבֵעַ כֹּל,
וְעַל פְּנֵי כֹל הַתְּכֵלֶת.
תל-אביב 1933
הטקסט לפי פרויקט בן־יהודה