שאול טשרניחובסקי

טשרניחובסקי נולד בכפר מיכאילובקה שבדרום האימפריה הרוסית, ולמד עברית מאביו בגיל שבע. בגיל 15 עבר לאודסה, ושם פרסם את שיריו הראשונים. ספר השירים הראשון שלו, "חזיונות ומנגינות", יצא ב-1898. בשנים 1899 עד 1906 למד רפואה בהיידלברג ובלוזאן, ומאז שילב כל חייו את עבודת הרופא עם הכתיבה. הוא עבד כרופא ברוסיה, שירת כרופא צבאי במלחמת העולם הראשונה, ובשנות ה-20 חי בברלין. ב-1931 עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב, שם עבד כרופא בתי הספר. הוא מזוהה עם שירת הטבע, עם המשיכה לתרבות יוון ועם הסונטה, ויותר מכל משורר עברי אחר כתב כלילי סונטות. האידיליות שלו, תמונות מנוף ילדותו, נחשבות לשיא ביצירתו. הוא כתב גם בלדות היסטוריות על גורל היהודים, וב-1938, בזמן המרד הערבי הגדול, כתב את "ראי אדמה". לצד השירה עסק גם בתרגום. הוא מת בירושלים ב-14 באוקטובר 1943 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.