יצחק למדן

יצחק למדן נולד בעיירה מלינוב שבווהלין וקיבל חינוך עברי. במלחמת העולם הראשונה נדד עם אחיו הבכור בדרום רוסיה, ואחיו נרצח באחד הפוגרומים באוקראינה. ב-1920 עלה לארץ ישראל עם העלייה השלישית, עבד בגדוד העבודה, סלל כבישים וחצב אבנים, וב-1923 השתקע בתל אביב. הפואמה "מסדה", שפרסם ב-1927, השפיעה מאוד על הנוער היהודי בתפוצות ועשתה אותו לאחד המשוררים הבולטים של דורו. ב-1929 נשא את אני בלהיימר. ב-1933 ייסד את כתב העת הספרותי "גליונות" וערך אותו כעשרים שנה. בו התפרסם סיפורו הראשון של ס. יזהר, ולמדן הוא ששכנע אותו לבחור בשם העט הזה. הוא תרגם גם אגדות עמים לילדים. ב-1946 זכה בפרס ברנר. למדן מת בתל אביב ב-17 בנובמבר 1954, ופרס ישראל לספרות יפה הוענק לו ב-1955. אחרי מותו דעך זכר שירתו, ומ-1998 החלו כל כתביו לצאת מחדש, כולל מכתביו והיומן. השירים באתר לקוחים מהיומן הזה.