מִנֶּגֶד

רחל

בסוף הנוסח מופיע "חורף, תר"ץ", כלומר החורף של 1929 ו-1930, ובאותה שנה יצא ספרה השני של רחל, שנקרא אף הוא "מנגד". השם לקוח מסיפור משה, שרואה את הארץ מהר נבו ולא נכנס אליה, והשיר אומר זאת במפורש: בכל ציפייה יש "עצב נבו". הוא קצר מאוד ובנוי משורות של שתיים ושלוש מילים, על שתי גדות של נחל אחד שנגזר עליהן להישאר רחוקות. שורות מהשיר חקוקות על המצבה של רחל בבית הקברות כנרת.

קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא,
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

חורף, תר"ץ

הטקסט לפי פרויקט בן־יהודה

עוד שירים של רחל