רחל

רחל בלובשטיין, שחתמה על שיריה בשם "רחל", נולדה בוויאטקה שברוסיה, השביעית מבין שמונה ילדים, והתחילה לכתוב שירים ברוסית בגיל 15. ב-1909 הגיעה לארץ ישראל עם אחותה, בדרך ללימודי אמנות באיטליה, והחליטה להישאר. ברחובות למדה עברית מהאזנה לילדי הגן, וב-1911 עברה לחוות העלמות בכנרת, שם הכירה את א"ד גורדון והקדישה לו את שירה העברי הראשון. ב-1913 נסעה ללמוד אגרונומיה בטולוז, ובמלחמת העולם הראשונה שהתה ברוסיה. ב-1919 חזרה לדגניה, וזמן קצר אחר כך חלתה בשחפת ונאלצה לעזוב. את רוב שיריה כתבה בתל אביב, והם התפרסמו בעיקר בעיתון "דבר". הפשטות והלשון הקולעת שלהם הפכו אותם לאהובים מיד, וקוראים רבים חיכו לגיליון יום שישי של העיתון. בחייה יצאו שני ספריה, "ספיח" (1927) ו"מנגד" (1930), והשלישי, "נבו", יצא ב-1932, אחרי מותה. היא מתה בתל אביב ב-16 באפריל 1931, ונקברה כפי שביקשה בבית הקברות כנרת. ב-1935 כונסו כל כתביה בספר אחד, "שירת רחל".