וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים...
רחל כתבה את השיר ב-1927, והוא התפרסם בעיתון "דבר" ב-3 ביוני 1927, ושלוש שנים אחר כך נכלל בספר "מנגד". היא כתבה אותו בתל אביב, אחרי שהמחלה הרחיקה אותה מהכנרת, וכולו געגועים לשנים שבהן עבדה בחוות העלמות ובדגניה. היא שואלת אם באמת קמה עם שחר לעבוד בגן, אם באמת שרה על עגלת האלומות בקציר, ואם הכנרת הייתה או רק נחלמה. השורה האחרונה מופיעה מאז 2017 על השטר של 20 שקלים.
וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם,
אוּלַי
מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגָּן,
לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת-אַפָּי?
מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים
שֶׁל קָצִיר,
בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלֻמּוֹת
לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר?
מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה
וּבְתֹם
שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי… הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,
הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?
תרפ"ז
הטקסט לפי פרויקט בן־יהודה