בשערי הנצח (איש זקן שרוי בצער)
- שם באנגלית
- At Eternity's Gate
- שנה
- 1890
- טכניקה
- שמן על בד
- נמצאת ב
- Kröller-Müller Museum
- מקור
- ויקישיתוף
ואן גוך צייר את "בשערי הנצח" (At Eternity's Gate) בתחילת מאי 1890 בסן-רמי (Saint-Rémy), כשהתאושש מהתקף קשה של מחלתו, כחודשיים לפני מותו. הציור מוכר גם בשם "איש זקן שרוי בצער" (Sorrowing Old Man).
מה רואים בציור
איש זקן בבגדי עבודה כחולים יושב על כיסא עץ ליד אח בוערת. הוא רכון קדימה, מרפקיו על הברכיים ופניו קבורות בכפות הידיים. אין בחדר כמעט כלום מלבדו, הכיסא והלהבות הכתומות.
הדמות מהאג
הציור חוזר לדמות שואן גוך רשם שמונה שנים קודם. ב-1882, בהאג (Den Haag), רשם בעיפרון סדרת מחקרים של פנסיונר וותיק מלחמה בשם אדריאנוס יעקובוס זאודרלנד (Adrianus Jacobus Zuyderland), שגר בבית מחסה לעניים. הרישום נקרא "מותש" (Worn Out). ההשראה הגיעה מהדפס פופולרי של הוברט פון הרקומר (Hubert von Herkomer), שהציג ותיק מלחמה זקן שמת בישיבה על ספסל. ואן גוך ראה את הגרסה המצוירת שלו באנגליה ב-1875.
באותם ימים כתב שאיש עובד זקן, בחליפה מטולאת ועם ראש קירח, הוא מראה יפה. יומיים אחר כך כבר ניסה להכין ממנו ליתוגרפיה. את זאודרלנד רשם גם קורא בתנ"ך ומברך על המזון, וכתב שבשלושת הרישומים רצה להביע את האווירה של חג המולד והשנה החדשה. במכתב לתאו כתב שבהבעה של איש זקן כזה, שיושב בשקט בפינת האח, הוא רואה עדות לקיומו של "משהו שלמעלה", לאלוהים ולנצח. ידועים שבעה הדפסים של הליתוגרפיה, ועל אחד מהם כתוב "בשערי הנצח". באפריל 1890 כתב לתאו מסן-רמי שהוא ממשיך לצייר מהזיכרון, וייתכן שהציור הזה נולד כך. בקטלוג של יצירותיו מ-1970 קיבל את השם "מותש: בשערי הנצח".
ב-2018 יצא סרט ביוגרפי על ואן גוך באותו שם, ובו וילם דפו (Willem Dafoe) בתפקיד הצייר. על התפקיד היה מועמד לפרס האוסקר.
איפה הוא היום
הציור נמצא במוזיאון קרולר-מילר (Kröller-Müller Museum) באוטרלו שבהולנד, שמחזיק את האוסף השני בגודלו של ציורי ואן גוך. זהו שמן על בד במידות 81.8 על 65.5 ס"מ.



