קציר חיטה בפרובאנס

ואן גוך צייר את "קציר חיטה בפרובאנס" ביוני 1888 בארל (Arles), ארבעה חודשים אחרי שעבר לשם מפריז. הציור שייך לסדרה של כחצי תריסר ציורי שמן שצייר באותו קיץ על הקציר, כל פעם מנקודת מבט אחרת.

מה רואים בציור

שדה חיטה זהוב ביום קיץ. בחזית עומדות אלומות קשורות, ומאחוריהן נמשכים שדות חיטה ותירס עד קו אופק גלי. בתי חווה רחוקים עומדים בשמש, וברקע מימין נראה עובד בודד, מצויר בכמה משיכות מכחול בלבד. השמיים כחולים, והמשיכות בהם חופשיות ומהירות. גם האלומות נראות כאילו הרוח מזיזה אותן.

הקיץ בארל

בפברואר 1888 עזב ואן גוך את פריז, אחרי שנתיים שבהן גר אצל אחיו תאו, ועבר לדרום צרפת. שם השתנה הסגנון שלו: ההדפסים היפניים שאסף ועבודות הציירים שפגש בפריז השפיעו עליו, והוא חיפש דרך להעביר בציור את הצבע, הקצב והאור של המקום החדש.

ואן גוך, בנו של כומר כפרי מזונדרט (Zundert) שבהולנד, הגיע לאמנות מאוחר. קודם עבד בסחר באמנות, בהוראה ובהטפה, ורק בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19 החליט להקדיש את עצמו לציור. בין 1881 ל-1890 צייר קרוב לתשע מאות ציורי שמן, ובחייו כמעט לא זכה להכרה. השנה בדרום צרפת הייתה התקופה הפורייה ביותר שלו. בניגוד לתדמית של ואן גוך כצייר של סבל, הציור הזה מתאר יום עבודה רגיל בכפר בלי דרמה. האדם תופס בו מקום קטן, אבל העבודה שלו נוכחת בכל האלומות שבשדה. הצבעים מבליטים את אור הקיץ ואת התחושה של תנועה בנוף.

איפה הוא היום

הציור נמצא בירושלים, באוסף מוזיאון ישראל. הוא הגיע למוזיאון כמתנה של יד הנדיב מאוסף אלכסנדרין דה רוטשילד, בתו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. זהו שמן על בד במידות 50 על 60 ס"מ. בשנים 2025 ו-2026 הוצג במוזיאון בתערוכה "מתחת לפני השטח: מעבדה שקופה במוזיאון".