מרפסת בית הקפה בלילה

ואן גוך צייר את "מרפסת בית הקפה בלילה" (Café Terrace at Night) בארל (Arles) באמצע ספטמבר 1888. הציור לא חתום, אבל הוא מתאר אותו בשלושה מכתבים. כשהוצג לראשונה, ב-1891, נקרא "בית קפה, בערב" (Café, le soir).

מה רואים בציור

מרפסת של בית קפה בכיכר הפורום (Place du Forum), מוארת בפנס צהוב גדול. ליד שולחנות עגולים יושבים אנשים קטנים, ומלצר בסינר לבן עומד ביניהם. האור צובע את החזית, את המדרכה ואת אבני הרחוב בגוונים של ורוד וסגול. משמאל רחוב חשוך שמוביל לעומק, ומעליו שמיים כחולים כהים זרועי כוכבים.

הלילה בלי שחור

ואן גוך העמיד את כן הציור בפינה הצפון-מזרחית של הכיכר והביט דרומה, אל המרפסת המוארת ואל רחוב הפאלה (rue du Palais) החשוך. את שרידי המבנים הרומיים שעמדו ליד החנות המוארת מימין השמיט מהציור.

במכתב לאחותו תיאר את מה שצייר: פנס צהוב ענק שמאיר את המרפסת, בתים בכחול כהה ובסגול ועץ ירוק. הוא כתב שזה ציור של לילה בלי שחור, רק כחול, סגול וירוק, ושהוא נהנה לצייר בלילה במקום עצמו ולא לפי רישום ביום. לדבריו, זו הדרך היחידה להתרחק מהלילה השחור המוסכם, כשבפועל גם נר אחד נותן צהובים וכתומים עשירים. באותו מכתב הזכיר את "בל אמי" (Bel-Ami) של גי דה מופאסן, שנפתח בתיאור של לילה זרוע כוכבים בפריז ובתי קפה מוארים, וכתב שזה בערך הנושא שצייר. ב-1981 טענה החוקרת בוגומילה ולש-אובצ'רוב (Bogomila Welsh-Ovcharov) שהציור הושפע גם מ"שדרת קלישי, חמש בערב" של לואי אנקטן (Louis Anquetin): גם שם יש סצנת לילה, פרספקטיבה שנפתחת כמו משפך וצבעוניות כחולה וצהובה.

איפה הוא היום

הציור נמצא במוזיאון קרולר-מילר (Kröller-Müller Museum) באוטרלו שבהולנד. זהו שמן על בד במידות 80.7 על 65.3 ס"מ. בארל אפשר לעמוד היום בנקודה שבה עמד הצייר: ב-1990 וב-1991 שופץ המקום כך שייראה כמו בציור.